|
Wright CB, Total homocysteine and cognition in a tri-ethnic cohort: The Northern Manhattan Study. Neurology 2004;63:254-260. קיימת עדות לכך שלגורמי סיכון וסקולריים יש תפקיד בהופעת ירידה קוגניטיבית, ולכן מועלית האפשרות שמודיפיקציה של גורמים אלה יכולה להאט את מהלכה. חומצת האמינו הומוציסטאין היא באופן פוטנציאלי גורם סיכון הניתן למודיפיקציה למחלות לב ולאוטם מוחי. בנוסף לכך, הומוציסטאין הוא גורם סיכון בלתי תלוי להפרעה ולירידה קוגניטיבית וכן לדמנציה ולמחלת אלצהיימר. ברוב המחקרים שבדקו את הקשר בין תפקוד קוגניטיבי להומוציסטאין השתתפו נבדקים מעל גיל 55 מאוכלוסיות הומוגניות. בעבודה זו נבדק הקשר בין הומוציסטאין למצב הקוגניטיבי באוכלוסייה טרי-אתנית מעל גיל 40. מחקר והאנליזה התבססו על מימצאי מחקר של מנהטן הצפונית אשר כלל כ- 3,300 נבדקים שלא סבלו מאוטם מוחי. לכ- 2900 מהמשתתפים היתה תוצאת בדיקת בסיס של הומוציסטאין בצום ותוצאות של בדיקת תפקוד קוגנטיבי מסוג MMSE. היחס בין שני נתונים אלה נבדק בחתך האוכלוסייה ע”י רגרסיה לינארית תוך התאמה לגורמים סוציו-דמוגרפיים ולגורמי סיכון וסקולריים. נמצא שרמות הומוציסטאין היו קשורות לגיל, תפקוד כלייתי וחסר 12B. רמת ההומוציסטאין בנבדקים עם חסר ב- 12B היתה גבוהה יותר (14.1 לעומת 9.4 נמול/ליטר). נמצא שוני בין תוצאות ה- MMSE לפי גיל, מין, וגזע/קבוצה אתנית. לנבדקים עם יתר לחץ דם, סכרת, מחלת לב וחסר B12 היה ניקוד MMSE נמוך יותר. בניתוח הנתונים נמצא כי רמה גבוהה של הומוציסטאין היתה קשורה עם ניקוד נמוך יותר של MMSE בנבדקים מעל גיל 65 אך לא בגיל 40 עד 64. בהתחשב בחסר 12B וגורמים סוציו-דמוגרפיים, MMSE הממוצע היה נמוך יותר ב- 2.2 נקודות לכל עליה בלוגריתם אחד של רמת ההומוציסטאין. השפעה זו לא השתנתה עקב הוספה של גורמי סיכון ווסקולריים למודל. מסקנות החוקרים הן איפוא שרמה גבוהה של הומוציסטאין קשורה באופן בלתי תלוי עם ירידה במצב הקוגניטיבי מעל גיל 65 באוכלוסיה טרי-אתנית, תוך התאמה לגורמי סיכון ווסקולריים ולגורמים סוציו-דמוגרפיים. |
סקירת ספרות, אפריל 2026 | מאת פרופ’ נפתלי שטרן (החברה ליל”ד)
אין תגובות19/04/2026
לפניכם סקירת העיתונות מאת פרופ’ שטרן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!