לפני מספר חודשים דנו בשאלה האם חיסון לאבעבועות רוח תקף לכל החיים.
מאמר שהבאנו בנידוןתיאר התפרצות של אבעבועות רוח בגן ילדים, שפגע גם בילדים שחוסנו. נמצא כי כמשך הזמן העובר מהחיסון הראשון – כך הסיכון להידבק שנית גדל.
ד”ר Ann Gershon הדמות המובילה בחיסון לאבעבועות רוח ציינה במאמר מערכת, כי יתכן ואין די בחיסון אחד, וכי חייבים לשקול מתן חיסון דחף כעבור מספר שנים.
המאמר לפנינו מתאר בית ספר שלומדים בו 422 תלמידים. 97% מהילדים קיבלו חיסון בעבר. כאשר פרצה מגפת אבעבועות רוח, כמחצית הילדים שלא חוסנו, נדבקו. אבל גם מבין אלה שחוסנו 12% מהילדים נדבקו על אף החיסון. התברר גם, כמו בעבודה הקודמת שציטטנו, הזמן שעבר מאז החיסון היה גורם חשוב:מעל חמש שנים, הסיכון לפתח אבעבועות רוח גדל עד פי שבע.
הערת העורך: העדויות כי לא די בחיסון אחד מתרבות. יש לבדוק, אם כן כל כמה זמן חייבים לחזור על החיסון או אולי יש מקום לפתח תרכיב יעיל יותר. אין להשאיר את המצב כפי שהוא היום, – דחיית גיל ההדבקה לגיל ההתבגרות או לבגרות, תעמיד אותנו בפני מחלה קשה יותר.
ואם כן, מה הועילו חכמים בתקנתם!?
המאמר הופיע בעיתון Pediatrics מחודש מרץ 2004
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!