Wakefield. B; Mentes. J; Diggelmann. L & Culp. K

Western Journal of Nursing Research 2002, 24(2), 132-142.

דהידרציה היא הפרעת הנוזלים והאלקטרוליטים השכיחה ביותר בדיירים הנמצאים בטיפול לאורח זמן- Long term care . דהידרציה קשורה בשיעורי תמותה גבוהים עד 50%, ובתחלואה כמו הזיות, נפילות וכן אי שליטה. ניתן למנוע בקלות מצב שכיח זה, באמצעים פשוטים כמו אבטחת צריכה נאותה של מים והשגחה קפדנית בכל הקשור לתרופות.

כיוון שדיירים בטיפול לזמן ממושך יכולים לסבול מדהידרציה קלה ללא מחלות אקוטיות, ניתן לפספס מצב עד שהוא מתפתח והופך לחמור יותר.

יש צורך בשיטה מעשית לגילוי ומעקב אחר דהידרציה על מנת שניתן יהיה להתחיל טיפול מוקדם ככל האפשר למניעת החמרת הדהידרציה. וכן להימנע מאשפוז יקר ולא נחוץ.

על אף השימוש הנפוץ בתוצאות מעבדה של סירום ופלזמה לזיהוי קליני של דהידרציה, בדיקות אילו הנן לא נוחות ולעיתים אינן זמינות ואף יקרות במערכי טיפול לאורח זמן.

בדיקות שתן המשתמשות ברפרקטומטר אלקטרוני מצריכות אימון מקיף ובדיקות קבועות של בקרת איכות לשם שימוש במכשיר. למרות הזמינות של סטריפים של שתן המודדים משקל סגולי, התוצאות יכולות להיות לא מדויקות בנוכחות שינויים ב- PH , גלוקוז או חלבון בשתן.

מדידת מאזן נוזלים מתבצע בדרך כלל על ידי רישומי צריכה והפרשה במשך 24 שעות. ידוע כי בדיקה זו אינה מדויקת במסגרת מערכי טיפול אקוטים וכן לאורח זמן, עקב מגוון סיבות.

אי שליטה על מתן שתן, רישום לוקה בחסר, וכשל בתיעוד צריכת נוזלים מיקרית שבוצעה באופן עצמאי וללא פיקוח. לאור האמור לעיל יש צורך בשיטה מעשית, קלה לשימוש, בעלת עלות נמוכה למעקב אחר מצב ההידרציה לשם מניעת דהידרציה.

במחקרים קודמים נמצא כי השימוש בטבלת צבעים למדידת מצב הידרציה כפי שהוערכה על ידי מדדים בשתן בסירום או בפלזמה תקפה בספורטאים צעירים וסטודנטים בקולג.

המחקר הנוכחי בודק האם שיטה זו תקפה בקשישים.

ליכולת לעקוב אחר הידרציה תוך שימוש בשיטה לא חודרנית ובעלות נמוכה, השלכות ליישום תוכניות מניעה.

מטרת המחקר הייתה לבחון טבלת צבעים לשתן שעלותה נמוכה לשם מעקב אחר מצב הידרציה בקשישים. לקבוע האם צבע השתן, כפי שנמדד על ידי טבלא של צבע השתן, משקף באופן מדויק את מצב ההידרציה כפי שהוערך על ידי משקל סגולי ואוסמולליות בנחקרים שצמו במשך 10 שעות.

השערות המחקר:

1. ניקוד עולה כפי שנמדד על פי טבלת צבע השתן קשור בעליה במשקל סגולי וכן עליה באוסמולליות של השתן בקשישים (חיילים לשעבר).

2. הניקוד של טבלת צבע השתן, משקל סגולי, ואוסמולליות של השתן אינם קשורים בהמטוקריט, וסודיום בסירום, BUN יחס קראטנין ואוסמולליות.

צבע השתן דורג לפי טבלא שפותחה על ידי (Armstrong et al (1994,1998. הטבלא מכילה שמונה צבעים להערכת צבע השתן, בטווח מצבע קש חיוור (מספר אחד) ועד חום ירקרק (מספר שמונה). במחקרים שבדקו ספורטאים צעירים צבע השתן היה בקורולציה עם משקל סגולי         (P<.0001) וכן אוסמולליות השתן (P<.0001) כאשר העלייה בצבע הייתה בקורולציה עם עליה במשקל סגולי וכן עם אוסמולליות של השתן.

דהידרציה הוגדרה לשם המחקר כריקון של סה”כ תכולת המים בגוף עקב אובדן מים פתולוגי, הפחתה בצריכת המים או שילוב של השנים.

נקבעו שלוש רמות של מצב הידרציה תוך שימוש בצבע השתן והערכה של משקל סגולי של השתן ואוסמולליות. הידרציה טובה (צבע השתן בין 3-1), euhydrated (צבע השתן בין 6-4), hypohydrated (צבע השתן בין 8-7).

מדגם:

מטופלים משני מתקנים נכללו במחקר: מטופלים המאושפזים במערך לטיפול אקוטי, ומטופלים ביחידה שיקומית המספקת שירותים לאורך זמן. נבדקו מטופלים בני 65 או יותר, ללא נזקים קוגניטיבים, שיכלו להבין את פרוטוקול המחקר.

לא נכללו במחקר חולים סופנים, חסרי שליטה, או הסובלים ממצבים המשפיעים על מאזן נוזלים ואלקטרוליטים. כל המשתתפים הסכימו מרצון לצום במשך 10 שעות במהלך הלילה.

ממצאים: המדגם כלל 47 נבדקים מהמערך לטיפול אקוטי (גיל ממוצע 74 שנים, מספר תרופות ממוצע שניטלו בעת האשפוז 11) ו – 42 נבדקים מהמערך לטיפול לאורח זמן (גיל ממוצע 73 שנים מספר תרופות ממוצע שניטלו בעת האשפוז 9). מספר מועט באופן יחסי של תרופות היו בעלות פוטנציאל לצביעת השתן (ממוצע 2-1).

במחקר זה רוב הנבדקים הציגו צבע שתן בין צבע קש חיוור לצהוב בהיר (דרגה 3-1).

98% מהנבדקים (n=87 ) התאימו לקריטריון צבע השתן בין 3-1 שמדגים הידרציה טובה על פי צבע השתן. 100% היו בעלי הידרציה טובה או euhydrated על פי משקל סגולי של השתן (1.029<) ואוסמולליות של השתן (<1,052mOsm).

ממצאי המחקר תמכו בשתי השערות המחקר. עליה בדירוג בטבלת צבע השתן נימצאה בקורלציה חיובית מתונה עם משקל סגולי של השתן ואוסמולליות.

אוסמולליות של השתן נמצאה בקורולציה משמעותית עם סודיום בסירום ויחס קראטנין

BUN אך רק באופן מתון. ממצאים אילו נמצאים בהלימה עם מחקרים קודמים שעשו שימוש בטבלת הצבע.

מגבלות המחקר: לשם השגת מגוון ערכים המשקפים מצב הידרציה מחקרים קודמים בנושא דהידרציה חשפו את הנבדקים לפעילות גופנית מתונה, או שמנעו מהם מים על מנת לעורר מצב של hypohydration. דבר זה לא התאפשר בקבוצת הנבדקים במחקר הנוכחי, עקב כך טווח הערכים שהושג היה מוגבל. 10 נבדקים (11%) קיבלו תרופות באמצעות נוזלים דרך הוריד או שנלקחו עם מים. כמות הנוזלים נעה ביןcc 250-100.ישנו קושי בקביעת ההשפעה שיש לכך על דירוג צבע השתן.

טבלת צבע השתן היא שיטה המספקת מעקב יומי של הידרציה. השיטה יעילה במיוחד להערכת שינויים אינדווידואלים, בעיקר עבור יחידים החווים מעט שינויים בתפריט היומי, בתרופות, וברמות הפעילות. מעבר לכך בדיקת סינון לשינויים בצבע השתן עשויה למנוע בדיקות מעבדה נוספות, כמו אלקטרוליטים בסירום, או תרביות בזיהומים לשלילת דהידרציה.

אבחון מוקדם מאפשר טיפול מוקדם במצב שכיח זה אצל קשישים. השימוש בטבלת הצבעים עשוי להפחית זמן סיעוד, על ידי הסרת אומדנים שיגרתים לכל המטופלים הצורכים זמן. כמו ביצוע רישום של צריכת נוזלים מול הפרשתם ב-24 שעות. כתחליף יעודד מאמץ להתמקדות מתאימה בחולים בסיכון.