המועצה המדעית של מכון מטרנה: ד”ר צחי גרוסמן, פרופ’ צבי וויצמן (יו”ר), גב’ כוכבי בריג’יט, פרופ’ לובצקי רונית, פרופ’ לזמס אורי, פרופ’ ריסקין אריה ומנכ”ל מטרנה, הגב’ קרן זופניק, יעניקו 3 מלגות מטעם מכון מטרנה למחקר בתחום תזונת תינוקות. כל אחד מהמחקרים יקבל מלגה על סך 50,000 .

לדברי קרן זופניק, מנכ”לית מטרנה, “הקמנו את מכון מטרנה לפני עשור, מתוך מטרה לקדם את תחום תזונת התינוקות והילדים בישראל בשיתוף עם מומחים מהשורה הראשונה ואנו גאים על כך. באופן מפתיע, מחקרים על תזונת תינוקות אינם זוכים לפופולאריות רבה בקרב קרנות המחקר התומכות בחוקרים. החלטנו להרים את הכפפה ולתמוך בחוקרים אלה, שהחליטו לבחון לעומק את נושא זה. מעבר לחלוקת המלגות השנתית, מקיים מכון מטרנה מפגשים מדעיים בתחום תזונת התינוקות.”

על המחקרים הזוכים במלגת מכון מטרנה לשנת 2017:
השפעת שימוש בחילבה על יצירה והרכב חלב אם לאימהות שילדו פגים: ד”ר רונלה מרום ממרכז רפואי סוראסקי בתל אביב.
לאימהות לפגים יש קושי גדול יותר לייצר חלב ולפיכך לא תמיד ניתן לספק את התזונה המתאימה לילודים שנולדו טרם זמנם ובכך הם נחשפים לתחלואה גדולה יותר. חילבה הינו צמח ממשפחת האפונים שנחשב כתוסף מזון בעל סגולה המאופשרת עלייה בייצור חלב לאימהות מניקות, ואף אושר על ידי ה- FDA לשם כך. ובכל זאת, אין נתונים מחקריים מספקים הקובעים קשר מובהק בנושא. מטרת המחקר הינה לבדוק האם השימוש בחילבה באימהות לפגים מעלה את כמות חלב האם ואת הרכבו.

בדיקת קצב פירוק המלטונין בחלב אם: ד”ר מיכל מולד ממרכז רפואי כרמל. 
ישנם מספר מחקרים שהראו כי למלטונין יש השפעה מיטיבה על מספר מצבים הקשורים לפגות ותקופת הילוד כדוגמת תסמונת המצוקה הנשימתית, ספסיס ודימום תוך חדרי. המלטונין מופרש בחלב האם בקצב המירבי בשלוש לפנות בוקר. כאשר החלב נשאב ומאוחסן בבקבוקים לא ידוע מה קצב פירוק המלטונין ומה ריכוזו לאורך זמן. מטרת המחקר הינה לבדוק את רמות המלטונין בחלב אם שנשאב במהלך הלילה ולבצע הערכה של קצב הפירוק של מלטונין – על מנת לקבוע את זמן מחצית החיים של מלטונין בחלב שאוב. מחקר מקורי זה פותח הזדמנות למתן חלב אם עשיר במלטונין לתינוקות, בעיקר פגים ובכך יהיה ניתן לשפר את הטיפול באמצעות גורמים טבעיים.

האכלה מתמשכת בזונדה לעומת האכלה בבולוסים בפגים במשקל לידה נמוך מ- 1500 גרם, הנתמכים בהנשמה לא פולשנית: ד”ר לירון בורשטיין-לוין מבית החולים רמב”ם.
הנשמה לא פולשנית נחשבת כיום כשיטה המועדפת בהנשמת פגים. מכיוון שבשיטות אלו יש הזרמה של אוויר לאף, אחת מתופעות הלוואי הינה הצטברות אוויר במערכת העיכול והרחבתה. על מנת להימנע מתופעה זו יש צורך בניקוז אוויר מהקיבה, וזה נעשה ע”י הוצאה אקטיבית של אוויר דרך הזונדה לפני כל ארוחה או השארת הזונדה פתוחה לניקוז בין הארוחות. פגים מתחת שבוע 34 ניזונים על ידי זונדה שכן מנגנון הבליעה שלהם עדיין אינו מפותח מספיק. כיום אין מחקרים שבדקו את קצב ההאכלה המיטבי בפגים הנתמכים בהנשמה לא פולשנית. בעוד קצב האכלה מהיר בפגים יכול להחמיר רפלוקס קיבתי-ושטי, קצב האכלה איטי מונע אפשרות ריקון הקיבה ומערכת העיכול מאוויר מה שיכול להוביל לעליית הלחץ התוך בטני, לפגיעה בהתפשטות בית החזה ולהחמרה נשימתית. מטרת המחקר הינה היא להשוות את השינויים בחמצון ובסבילות לכלכלה בקרב פגים המונשמים בהנשמה לא פולשנית בין הזנה בבולוס לבין הזנה מתמשכת.

על מכון מטרנה
https://www.youtube.com/watch?v=9-iD1Umczoc