מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-14 של ה-Movement Disorder Society (MDS) עולה כי השימוש בתכשיר Levodopa מקל תסמיני עצירות אנורקטלית בחולים עם מחלת פרקינסון חדשה (Parkinson’s Disease, PD), וזאת על ידי חיזוק הכיווץ הרקטלי והקלת הכיווץ הפרדוקסלי של הספינקטר בעת דפקציה.
לדברי החוקרים, על אף שסברו כי דופאמין ‘אינו טוב’ לתפקוד המעי, הרי שתוצאותיהם אלו מעידות על כך שהתכשיר דווקא מועיל בהקשר זה לחולים עם מחלת פרקינסון בשלביה המוקדמים. הם טוענים כי המדובר בממצא חדש שטרם נבדק אובייקטיבית או סובייקטיבית.
תוך שימוש במבחן Quantitative lower-gastrointestinal autonomic test (QL-GAT) ביקשו החוקרים להעריך את השפעות הטיפול ב-Levodopa על עצירות אנורקטלית בקרב 19 חולי פרקינסון חדשים. גילם הממוצע היה 66 שנים ומשך המחלה הממוצע עמד על 2.2 שנים. על בסיס תשובותיהם לשאלון, כל הנבדקים פרט לאחד סבלו מעצירות.
החולים טופלו ב-Levodopa במינון 200 מ”ג ליום וב-Carbidopa במינון 20 מ”ג ליום למשך 3 חודשים. לאחר הטיפול, 16 מבין 19 החולים דיווחו על שיפור בתכיפות היציאות.
על בסיס תוצאות מבחן ה-QL-GAT, התכשיר לא הביא להבדל מובהק במשך זמן המעבר במעי, הן לאורך המעי כולו והן לאחד הסגמנטים שלו.
החוקרים מוסיפים כי במהלך מילוי הרקטום, הטיפול בתרופה הפחית את התחושה הראשונה (p<0.05), ונטה להגביר את האמפליטודה בעצירות רקטלית, אם כי שינויים אלו לא הגיעו לכדי מובהקות סטטיסטית. במהלך דפקציה, הם מדווחים, התכשיר הפחית משמעותית את האמפליטודה בכיווץ הפרדוקסלי של הספינקטר (p<0.01), ונטה להגביר את האמפליטודה בכיווץ הרקטלי ולהפחית את זו של מאמץ בטני, אם כי שינויים אלו אף הם לא היו מובהקים סטטיסטית. בסך הכל, התכשיר הפחית משמעותית ת השיירים לאחר דפקציה (p<0.05).
לאור תוצאות אלו וניסויים שנערכו בעכברים, מסיקים החוקרים כי התכשיר Levodopa עשוי להשפיע על תפקוד המעי, הן באמצעות מנגנונים הקשורים במערכת העצבים האנטרית והן בכאלו הקשורים במערכת העצבים המרכזית.
מומחה בתחום שנכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי פגיעה בתפקוד המעי הינה מאפיין שכיח ולעיתים מקשה במחלת פרקינסון, העלול לכלול הן ירידה בתכיפות פעולות המעיים בשל ירידה במוטיליות המעי והן קושי במתן היציאה עצמו בשל פגיעה בתפקוד האנורקטלי.
לדברי המומחה, בעוד שמספר אפשרויות טיפול הינן מועילות בשיפור תכיפות היציאות, קשה יותר למצוא טיפול יעיל לפגיעה בתפקוד האנורקטלי. לדבריו, מבחן ה-QL-GAT מאפשר לתעד לראשונה כי הטיפול ב-Levodopa הינו יעיל בשיפור התפקוד הרקטלי בחולי פרקינסון. לטענתו, לאור תוצאות המחקר הנוכחי יש צורך בהמשך המחקר בתחום בחיפוש אחר גישות טיפוליות נוספות המערבות מנגנונים דופאמינרגיים העשויים להיות יעילים אף יותר בהקלת היבט בעייתי זה של המחלה.
מתוך הכנס השנתי ה-14 של ה-Movement Disorder Society (MDS) שנערך בבואנוס-איירס בחודש יולי 2010.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!