לאנשים, שאין להם ניאופלזיות בקולונוסקופיה בנקודת ההתחלה, נדיר שיש לזיות כאלה (שפירות או ממאירות), לאחר 5 שנות מעקב, כך עולה בפגישה השנתית ה-71 של American College of Gastroenterology (ACG).

ממצאים אלה צריכים להיות מרגיעים עבור גסטרו-אנטרולוגים, שדאגו בנוגע למחסור בספרות העשוי לפגוע בקביעת האינטרוול המתאים בין ביצוע בדיקות סיקור של קולונוסקופיה.

הסיכון לאחר 5 שנים לפתח סרטן קולו-רקטלי הינו נמוך מאוד לאחר בדיקת סיקור, שלא מצאה שום ניאופלזיות. הסיכון לאדנומה מתקדמת גם כן נמוך, למרות שהוא גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים. הממצאים מראים, שרופאים יכולים לקבוע בביטחון קולונוסקופיות חוזרות 10 שנים לאחר הבדיקה הראשונה, כפי המומלץ כיום על ידי ה-ACG.

החוקרים רצו לזהות את הסיכון לניאופלזיה קולורקטלית באנשים, שהקולונוסקופיה, שנעשתה להם בנקודת ההתחלה, הייתה שלילית לחלוטין מממצאים כאלה. בכדי לעשות כך, החוקרים זיהו אנשים במסדי הנתונים של תוכנית סיקור של בדיקת קולונוסקופיה המבוססת על עובדים, שלא היו להם ניאופלזיות בבדיקה הראשונה, ואשר חזרו לבדיקה נוספת לאחר 5 שנים. הקולונוסקופיות נערכו בין ספטמבר 1995 ועד ליוני 2000.

החוקרים הגדירו את המעי הדיסטלי כקולון יורד, סיגמואיד ורקטום. לאחר מכן, הם קטלגו כל חלק של המעי על פי נוכחות הלזיה הכי מתקדמת. הסיווגים היו כדלקמן : 1 ללא פוליפ, 2 פוליפ/ים היפר פלסטיים, 3 אדנומה טובולרית הקטנה מ-1 ס”מ, 4 אדנומה מתקדמת, שהוגדרה כאדנומה טובולרית של 1 ס”מ או יותר מזה, פוליפ עם היסטולוגיה של ווילוס או דיספלזיה בדרגה גבוהה, 5 גידול סרטני.

מתוך 2436 נבדקים, שלא היו להם אדנומות בנקודת ההתחלה, 1256 (51.6%) חזרו לבדיקת קולונוסקופיה נוספת. אלה, שחזרו לבדיקה נוספת היו בממוצע בני 54.7 בהשוואה לממוצע גילאים של 58.3 עבור אלה, שלא חזרו לבדיקה נוספת (P < .001). יש לציין כי הם היו ברי השוואה בכל שאר הפרמטרים הדמוגרפים, כגון גזע, מין והכנסה. בתוך קבוצות אלה, 57% היו גברים בקרב מי שחזר לבדיקה נוספת ו-53% היו גברים בקרב מי שלא חזר לבדיקה נוספת.

הרופאים, שערכו את הבדיקה, לא מצאו גידולים בקרב הנבדקים, שחזרו לבדיקה נוספת. בתוך קבוצת הסיקור, ל-201 נבדקים (16%) הייתה לפחות אדנומה אחת, ומתוכם ל-34% הייתה לזיה דיסטלית בלבד, ל-40% הייתה לזיה פרוקסימאלית בלבד ול-27% היו לזיות דיסטליות ופרוקסימאליות. לזיות כאלה היו יותר נפוצות בנבדקים עם פוליפ בנקודת ההתחלה (סיכון יחסי של 1.62). נבדקים עם פוליפים ונבדקים ללא פוליפים בנקודת ההתחלה היו דומים מבחינת גיל, כאשר ממוצע הגילאים היה 57.6 עבור נבדקים עם פוליפ בנקודת ההתחלה ו-56.6 עבור נבדקים ללא פוליפ בנקודת ההתחלה.

אדנומות מתקדמות הופיעו ב-15 נבדקים (1.2%), מתוכם ל-2% היו פוליפים בנקודת ההתחלה ול-1% לא היו, הבדל זה לא היה משמעותי סטטיסטית.

גברים היו עתידים כמעט פי 2 לפתח אדנומה תוך כדי המעקב עם שיעורים של 20.1% עבור גברים ו-10.7% עברו נשים (RR -1.88). גברים גם היו יותר עתידים להיות בעלי אדנומה מתקדמת, כאשר לזיות כאלה הופיעו ב-1.7% מהגברים וב-0.55% מהנשים (RR 3.07). מתוך 388 נשים, שהיו צעירות מגיל 60 בנקודת ההתחלה, לאישה אחת (0.26%) הייתה אדנומה מתקדמת (רווח בר סמך 95% : 0.01% – 1.43%). מתוך 634 גברים ונשים, שהיו צעירים מגיל 55 בנקודת ההתחלה, 7 (1.1%) פיתחו אדנומה מתקדמת (רווח בר סמך 95% : 0.45-2.26%).

לדברי החוקרים, הם היו רוצים להרגיש יותר טוב עם ההנחיות הלאומיות הממליצות על סיקור חוזר 10 שנים, לאחר הבדיקה הראשונה עבור נבדקים הנמצאים בסיכון ממוצע. המידע הנוכחי תומך בהמלצות אלה על ידי כך שהוא מראה שאנחנו לא עושים דבר הגורם לפספוס בעיות אלא יש לו השפעה חיובית. הסיכויים למציאת משהו 5 שנים לאחר בדיקה תקינה בין גסטרו-אנתרולוגים מוסמכים שונים המבצעים את הבדיקה מאוד קטנים.

בנוסף, העובדה, שבדיקות הקולונוסקופיה בוצעו בידי שילוב של אנשי רפואה אקדמאים ופרטיים, מאוד מעודדת. זה אומר לנו, שאנחנו עושים את הדבר הנכון על ידי ביצוע הסיקור וכי זמן המתנה של 10 שנים הינו הולם ונכון.

לידיעה במדסקייפ