ידוע כי קיים קשר בין זרימה חוזרת מהקיבה לוושט רפלוקס- לבין אסתמה. השאלה מזכירה לי את בעיית הביצה והתרנגולת – מה גורם למה? האם האסתמה נגרמת מפאת זרימה חוזרת של מזון אל הוושט, וגורמת להתכווצות של הסמפונות, או שמא הלחץ התוך בטני בעת התקף אסתמטי דוחף את המזון מהקיבה אל תוך הוושט? האם אסתמה מחלה גסטרואינטסטינלית שבעצירת זרימה חוזרת של מזון מהקיבה לוושט, האסתמה תיעלם, או ההיפך, האם מדובר במחלה רספירטורית, ואם נצליח להרגיע את הריאות ולהוריד הלחץ החיובי בחזה ובבטן, המזון לא ימשיך לזרום בחזרה מהקיבה.
נניח שגורם המחלה גסטרואינטסטינלי – חולשה בחיבור בין הקיבה לבין הוושט, ומזון עולה בחזרה מין הקיבה לוושט. מה גורם להתכווצות הסמפונות התוכן החומצי של הקיבה, או תוכן הקיבה גם אם איננו חומצי. עד כה לא יכולנו לענות לשאלה זו, כי המכשור בידינו מדד רפלוקס חומצי בלבד. כעת נכנסה לשימוש שיטת האמפידנס המאפשרת לנו לבדוק זרימה חוזרת של תוכן הקיבה לוושט, ללא התייחסות לחומציות של תוכן הקיבה. השיטה מאפשרת לנו לברר האם תוכן הקיבה חייב להיות חומצי כדי לגרות את הסימפונות להתכווץ, או האם כל עלייה של מזון בוושט תגרה את הסימפונות לעווית bronchospasm. עבודות קודמות הנעזרות בטכנולוגיה חדשה זו כבר הצביעו על כך כי הקשר בין רפלוקס לא חומצי לבין אסתמה טוב יותר מהקשר בין אסתמה לבין רפלוקס חומצי.
במחקר הנוכחי נבדקו 24 ילדים בין הגילים חמישה ועד 67 חודשים הגיל הממוצע 33 חודשים. כולם לקו ברפלוקס. כדי לכמת ולאפיין את סוג הרפלוקס החוקרים השתמשו במכשור שמדד רפלוקס חומצי ורפלוקס לא חומצי. נסכם את הממצאים המרכזיים:-
החוקרים בדקו את הזמן בין אפיזודה של רפלוקס לבין סימן רספירתורי דוגמת שיעול. כאשר המיכשור הראה אפיזודה של רפלוקס חמש דקות לפני השיעול עד חמש דקות לאחריו, זמן זה נחשב כעדות לקשר בין הרפלוקס לבין הסימנים הרספירטוריים. תוצאות בדיקות אלו הראו כי ברוב המקרים לא נמצא קשר בין רפלוקס לבין תלונות רספירטוריות.
מספר האפיזודות של רפלוקס חומצי ורפלוקס לא חומצי היו שוות.
החוקרים בדקו את הקשר בין גובה עמוד החומר בוושט לבין הופעת הסימנים הנשימתיים. וכן, לא נמצא קשר כזה. המשמעות היא, אם קיים קשר בין רפלוקס לבין הפרעה נשימתית, הקשר אינו אספירציה, כלומר כניסת מזון לריאות, אלא החזר תגובתי המופעל ברגע שהמזון נכנס לוושט. החזר זה גורם להתכווצות רפלקטורית של הסימפונות ה bronchi ולשיעול.
הערת העורך
המחקרים בשטח זה עדיין דחוקים ומשאירים אותנו בהרגשה שלא התקדמנו בצורה משמעותית בהבנת הקשר בין רפלוקס לבין סימנים נשימתיים. נראה שלפעמים יש קשר ולפעמים אין, מבין השיטות למעקב אחר קשר זה, אמפידנס עדיף למדידת pH. עדיין גם המחקר הנוכחי משאיר אותנו תוהים לגבי שיטות הטיפול. נצטרך לחכות עוד זמן מה ומחקרים נוספים, עד שנוכל להחליט מתי אסתמה משנית לרפלוקס.
Journal of Pediatrics אוגוסט 2006
Evaluation of gastroesophageal reflux in Pediatric patients with asthma using impedance-pH monitoring Condino AA, Sondheimer J, Pan Z, et al J Pediatr 2006;149:216-9
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!