ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של British Journal of Surgery, עולה כי מתן של טיפול כימותרפי ניאו אדג’ובנטי לפני הניתוח משפר את ההישרדות בחולים עם גרורות של סרטן קולורקטלי לכבד.
שילוב של טיפול כימותרפי ניאו אדג’ובנטי וניתוח בכבד כטיפול בגרורות לכבד, שלא היו ניתנות להסרה בהתחלה, מעלה את שיעור ההישרדות הכולל, אך לא את שיעור ההישרדות החופשי ממחלה.
במחקר השתתפו 150 חולים, שעברו ניתוח הסרת גרורות בכבד של סרטן קולורקטלי, 34 מהם קיבלו טיפולי כימותרפיה לפני ביצוע הניתוח בכבד.
השיעור של הסרת גרורות כבדיות גדולות היה גבוה יותר בקרב חולים, שקיבלו טיפול כימותרפי ניאו אדג’ובנטי לפני הניתוח.
אף חולה לא מת בבית החולים לאחר ניתוח הסרת הגרורות הכבדיות, והשיעור של סיבוכים פוסט ניתוחיים לא היו שונה משמעותית בין חולים, שקיבלו כימותרפיה לפני הניתוח ובין חולים, שלא קיבלו כימותרפיה לפני הניתוח.
שיעור הישרדות לאחר שנה ולאחר 3 שנים היה 95.3% ו-62.8% בהתאמה, ולא השתנה משמעותית בין הקבוצות.
שיעורי הישרדות אלה היו טובים מאלה של חולים, שלא עברו ניתוח בכבד לאחר טיפול כימותרפי ניאו אדג’ובנטי (83.2% ו-21.3% לאחר שנה ולאחר שלוש שנים בהתאמה).
שיעורי ההישנויות היו גבוהים וקרו בכמעט שלושה רבעים מהחולים, שעברו ניתוח מבלי לקבל טיפול כימותרפי ובקרב 94% מהחולים, שקיבלו טיפול כימותרפי ניאו אדג’ובנטי לפני הניתוח בכבד.
בסוף המעקב, 15 מתוך 34 החולים בקבוצת הכימותרפיה הניאו אדג’ובנטית חיו עדיין (11 עם הישנות של הגרורות) ו-19 מתו. בקבוצה שלא קיבלה כימותרפיה, 67 מתוך 116 חולים חיו (16 עם הישנות של המחלה) ו-49 מתו (4 ללא הישנות המחלה).
בהתבסס על מידע זה, זה ברור, ששילוב של כימותרפיה ניאואדג’ובנטית וניתוח הסרה של גרורות בכבד מעלים המון את ההישרדות בהשוואה למתן טיפול כימותרפי בלבד, אך השילוב לא מרפא את המחלה.
לסיכום, מנתחים ואונקולוגים צריכים לעבוד יחד בכדי להעלות את שיעור ההישרדות החופשי ממחלה, אולי דרך בחירה טובה יותר של חולים המועמדים לניתוח או לטיפול כימותרפי יותר אגרסיבי, כגון כימותרפיה המבוססת על oxaliplatin ו- irinotecan. בנוסף, יש לנסות לעשות הסרות מחדש של הגרורות בכבד אם הדבר אפשרי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!