משני מחקרים שנערכו לאחרונה עולה כי שינויים תזונתיים ותוספות תזונתיות כגון ויטמינים, נוגדי חמצון, רטינול ושום אינם משנים את מהלך המחלה במטופלים עם סרטן או עם נגעים קדם פולשניים. שני המחקרים פורסמו בכתב העת של האגודה הלאומית לסרטן (the Journal of the National Cancer Institute).
ואולם, טיפול אנטיביוטי שמטרתו חיסול של הליקובקטר פילורי מעכב את ההתקדמות של נגעים קיבתיים קדם סרטניים, כך על פי המחקר השני.
במחקר הראשון, החוקרים ביצעו סקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים, שבדקו את ההשפעה של התערבויות תזונתיות במטופלים עם סרטן או עם נגעים קדם פולשניים, עד ספטמבר 2003. החוקרים לא כללו מחקרים שבדקו טיפול בסיבוכים, כמו גם מחקרים שהשתמשו ברטינואידים סינטטיים, אנלוגים של ויטמינים, תוספות עשבים ופוליסאכריד K.
הניתוח הסופי כלל 25 מחקרים המתייחסים לשימוש בתוספות תזונתיות במטופלים עם סרטן, ו-34 במטופלים עם נגעים קדם פולשניים. איכות המחקרים הייתה באופן כללי נמוכה, כשרק 3 מהם השתמשו בשיטות הולמות ליצירת והסתרת רצף ההקצאה, והסוואה של כל המשתתפים.
החוקרים מצאו עדות מועטה שתומכת בטענות שלהתערבויות אלה יש השפעה כלשהי, מזיקה או מועילה. החומרים היחידים שעבורם נמצא מידע מספק כדי לשלול השפעות מהותיות על תמותה מסיבה כלשהי היו נוגדי חמצון ורטינול.
בהסתמך על תוצאות אלו, החוקרים ציינו כי אין לשמר את הרעיון שניתן לקדם התערבויות תזונתיות כיוון שהן לפחות אינן מזיקות.
מצד שני, עידוד תזונה בריאה חשוב ללא ספק, מכיווןשמטופלים רבים עם סרטן ועם נגעים קדם פולשניים יחיו שנים ארוכות ועשויים למות ממחלות אחרות הקשורות לתזונה, אולם, לדברי החוקרים, רופאים אינם צריכים להצהיר שזוהי עדיפות בטיפול בסרטן עצמו.
החוקרים אף ייעצו לרופאים להבהיר למטופלים את חוסר הראיות בהתייחס ליעילות תוספות תזונתיות.
במחקר השני, תיארו החוקרים ניסיון להורדת השכיחות הגבוהה של נגעים קיבתיים קדם פולשניים מתקדמים.
החוקרים הסתמכו על אנדוסקופיות שבוצעו ב-1994 ב-3365 מטופלים בגילאי 35 עד 64. החוקרים דיווחו כי רק ב-0.18% מהן נמצאה רירית קיבה תקינה.
2258 המטופלים שהיו seropositive להליקובקטר פילורי חולקו אקראית לשלוש זרועות: טיפול ב-20 מ”ג אומפרזול (LOSEC) ו-1 גרם אמוקסיצילין (MOXYPEN) פעמיים ביום למשך שבועיים, או טיפול בפלצבו ; מתן פעמיים ביום של תוספת המכילה 250 מ”ג ויטמין C, IU 100 ויטמין E ו-37.5 מיקרוגרם סלניום למשך 7.3 שנים, או פלצבו ; או מתן תוספת שום פעמיים ביום למשך 7.3 שנים, או פלצבו.
1107 המטופלים ללא הליקובקטר פילורי חולקו אקראית לזרוע הויטמינים או לזרוע השום, או לקבלת פלצבו.
ב-1999 וב-2003, המשתתפים כולם עברו אנדוסקופיות חוזרות עם לקיחת ביופסיות.
החוקרים דיווחו כי לא נמצאה עדות לכך שתוספת ויטמינים או שום משנה לטובה את הפיזור של נגעים קיבתיים קדם פולשניים או את החלק של מטופלים עם דיספפסיה, סרטן קיבה, גסטריטיס אטרופית כרונית חמורה, מטפלזיה של המעי או את ניקוד החומרה הממוצע.
בניגוד לכך, החוקרים מצאו כי טיפול חד פעמי בהליקובקטר פילורי הביא להפחתה, משמעותית סטטיסטית, בשכיחות המשולבת של גסטריטיס אטרופית כרונית חמורה, מטפלזיה של המעי, דיספפסיה, סרטן קיבה, חומרה היסטולוגית ובהתקדמות של נגעים קדם סרטניים קיבתיים.
בכל אופן, האנטיביוטיקה לא השפיעה על השכיחות המשולבת של דיספפסיה או סרטן קיבה.
אחד המומחים בתחום הוסיף במאמר המערכת כי שני מאמרים אלה מדגימים היטב את הסטטוס העכשווי של מניעת מחלות בעזרת חומרים כימיים: קשה לסיכום, ריבוי ממצאים שליליים, אבל איזשהו צבר של התקדמות המעורר תקווה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!