ערכי BMI גבוהים מנבאים הישנות פרפור פרוזדורים (מתוך הכנס השנתי של Heart Rhythm)

ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של Heart Rhythm 2006 עולה כי ערכי BMI גבוהים יותר מעלים את הסיכון ביותר מפי 2 להישנות Paroxysmal Atrial Fibrillation או Persistent Atrial Fibrillation.

מצטברות עוד ועוד עדויות לפיהן השמנת-יתר היא גורם סיכון להופעה של AF חדש, אבל החוקרים רצו לבחון אם BMI משפיע גם על הסיכון להישנות בחולים שאובחנו כבר עם AF Paroxysmal או Persistent AF.

המחקר השווה את השפעות Amiodarone עם השפעות Sotalol או Propafenone למניעת הישנות AF. לצורך המחקר עקבו החוקרים אחר 61 משתתפים במחקר CTAF. מרבית המשתתפים (62%) היו גברים, הגיל הממוצע עמד על 64.5 שנים וממוצע BMI היה 29.5.

52% מהמשתתפים סבלו מיל”ד ברקע, 21% סבלו ממחלת עורקים קורונרית, 15% סבלו ממחלת מסתמים בתחילת המחקר. ב-21% נרשמו ערכי LVEF נמוכים מ-40%, והגודל הממוצע של העליה השמאלית עמד על 43.1 מ”מ.

62% מהמשתתפים טופלו ב-Amiodarone, 28% ב-Propafenone ו-21% ב-Sotalol.

החוקרים הגדירו את מועד התחלת המחקר כ-21 ימים לאחר החלוקה האקראית, בזמן זה היה לדבריהם מקום לבצע היפוך חשמלי בהתאם לצורך. המדד העיקרי של המחקר היה משך הזמן עד להישנות מוכחת של AF שנמשך מעל 10 דקות.

החוקרים מדווחים כי 43% מהמשתתפים פיתחו הישנות של AF, כאשר משך הזמן הממוצע עד להישנות עמד על 142 ימים. החוקרים עקבו במשך 425 ימים אחר המשתתפים שלא פיתחו הישנות (57%). הזמן הממוצע עד להופעת הישנות AF עבור כלל המשתתפים עמד על 303 ימים.

החוקרים מצאו כי משתתפים עם ערכי BMI גבוהים מ-27, היו בסיכון גדול יותר לפתח הישנות של AF במהלך תקופת מעקב של 14.3 חודשים (P=0.044), בהשוואה למשתתפים עם BMI נמוך מ-27. בנוסף, לאחר תיקנון לגיל וגורמי סיכון אחרים, נמצא כי BMI של מעל 27 היה פקטור מנבא בלתי-תלוי להישנות AF (Hazard Ratio = 2.8, 95% CI = 1.1-7.5, P=0.03777).

נתונים אלו מייצגים סיכון גדול מפי 2 להישנות בהשוואה למשתתפים עם BMI נמוך מ-27.

לטענת החוקרים, אם קיים קשר בין BMI ובין הישנות AF, אזי קיים גורם סיכון הניתן לשינוי וטיפול. החוקרים הוסיפו כי דום נשימה בשינה (Sleep Apnea), תזונה, וטונוס אוטונומי עשויים גם לתרום ל-AF בחולים הסובלים מהשמנת-יתר.

החוקרים טוענים כי המחקר מאשר את השערתם לפיה קיים קשר בין השמנת-יתר ו-AF. כפי שהנתונים מראים, עד שנת 2050, צפויה הכפלה בשכיחות השמנת-יתר בארה”ב. החוקרים יודעים כי שכיחות AF בארה”ב מצויה במגמת עליה, ועד כה נעשה מעט מאוד בנושא.

החוקרים מודים כי עדיין לא ברור אם ירידה במשקל תביא לירידה בהישנות AF, עם זאת, קיימים מספר דיווחי מקרים לפיהם בחולים שירדו במשקל אכן יש ירידה בסיכון להישנות AF, כך שיש מקום להתמקד ברידה במשקל בחולים אלו.

החוקרים מזהירים כי למרות שירידה במשקל עשויה לסייע לחולים אלו, פעילות גופנית צריכה להיות מתונה בחולים עם AF. במחקרים אחרים נוכחו לראות כי פעילות גופנית מוגזמת עלולה להעלות את הסיכון ל-AF.

Heart Rhythm 2006: Session AB15-6. Presented May 18, 2006.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן