מתוצאות מחקר חדש עולה כי קיים קשר בין השמנה מרכזית ובין הסיכון לסרטן המעי הגס בנשים.מחקרים באשר לסיכון לסרטן המעי הגס בגברים מצאו קשר חזק עם השמנת-יתר, בעיקר השמנה מרכזית. הקשר היה חלש ופחות עקבי בנשים.
במחקר הנוכחי החוקרים בדקו את הקשר בין גודל והרכב הגוף ובין הסיכון לסרטן המעי הגס בקרב 24,072 נשים, לאחר 10.4 שנים בממוצע. באמצעות BIA (Bioelectrical Impedance Analysis) העריכו את מסת השומן והמסה ללא שומן, הערכת השמנת-יתר נעשתה לפי היקף המותניים ויחב מותן-ירך (Waist to Hip Ratio = WHR).
נרשמו 212 מקרים של סרטן המעי הגס במהלך תקופת המעקב. הגיל הממוצע בעת האבחנה עמד על 66. החוקרים בדקו את התיעוד הרפואי של כל המקרים וסיווגו לפי שלב המחלה והאתר האנטומי. נמצא קשר חיובי בין הסיכון לסרטן המעי הגס ומדדי WHR להשמנה מרכזית (Hazard Ratio = 1.31 לכל עליה של 0.1 יחידות) והיקף מותניים (Hazard Ratio = 1.14 לכל עליה ב-10 ס”מ). לא נמצא קשר בין מדדים אנתרופומטרים אחרים ובין הסיכון לסרטן המעי הגס, ולא נמצאה עדות לכך שהסיכון היה שונה לפי שלב המחלה עבור אחד מהמדדים האנתרופומטרים.
קיימים מספר מנגנונים אפשריים להסבר הקשר בין השמנת-יתר וסיכון מוגבר לרטן המעי הגס. מחקרים רבים הוכיחו כי פעילות גופנית מרובה קשורה בירידה בסיכון לסרטן המעי הגס וייתכן והיא קשורה למנגנון בו השמנת-יתר מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס.
לפטין, שהוכח כקשור לסרטן המעי הגס (לפחות בגברים), עשוי להיות גורם מקשר נוסף בין השמנת-יתר ובין סרטן המעי הגס, וכבר הוכיחו כי הוא מעודד גדילת תאי אפיתל במעי הגס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!