משלנו – עלייה ברמת הבילירובין לאחר פוטותרפיה

פוטותרפיה טיפול מקובל ליילוד שרמת הבילירובין בדם גבוהה. חושפים את התינוק לאור למשך מספר שעות או ימים. לאחר הטיפול, צפוי בדרך כלל שהתהליך הפתולוגי, אשר גרם לעלייה ברמת הבילירובין בדם, יחדל להיות פעיל ורמת הבילירובין בדם תרד. אםהתהליך הפתולוגי נמשך, קיימת סכנה של עלייה חוזרת ברמת הבילירובין.

שתי מטרות למחקר הנוכחי:

1 לברר  ההיארעות של עלייה חוזרת ברמת הבילירובין בדם לאחר פוטותרפיה  

2 לזהות גורמים איטיולוגיים לעלייה חוזרת של בילירובין, ובעזרתם להתחקות אחר התינוקות שנמצאים בסיכון.

המחקר התבצע באופן פרוספקטיבי וכלל כל התינוקות שנולדו בבית החולים שערי

צדק. תנאי לקבלה לסקר, היריון שנמשך 35 שבועות לפחות.  ההוריה לפוטותרפיה הייתה

רמת בילירובין של 10 מ”ג% ב 24 שעות, ורמות גבוהות יותר בימים לאחר מכן. כאשר קיים

גורם סיכון, ההוריה לטפל בפוטותרפיה הייתה 1 עד 2 מ”ג בילירובין בדם פחות מאשר

לילד בריא. לפנינו המקרים הנמצאים ברמת סיכון גבוה:-

גיל עוברי פחות מ 37 שבועות

בדיקת Coombs  חיובית

חסר האנזים G-6-P-D

תסמונת Down

שטפי דם מרובים

עדות לזיהום

תולדות משפחה של תינוקות קודמים להם היו רמות גבוהות של בילירובין. 

הטיפול בפוטותרפיה  נמשך עד ירידת רמת הבילירובין לערך של 12 מ”ג%.

תינוקות אשר חזרו לאחר השחרור בגלל צהבת, בין אם קיבלו פוטותרפיה לאחר הלידה ובין אם לא, ולהם רמות בילירובין בדם של 18 מ”ג% ומעלה, התאשפזו שנית.

במסגרת החיפוש לסיבת הצהבת נבדקו קבוצת הדם של התינוקות והוריהם, בדיקת Coombs  ובדיקת האנזים G-6P-D. רמת הבילירובין נמדדה 12 ועד 36 שעות לאחר גמר הטיפול בפוטותרפיה. התינוקות לא בהכרח נשארו מאושפזים במחלקה עד לבדיקת דם זו. תינוקות להם רמת הבילירובין במסיגה לאחר הטיפול שוחררו ממעקב. כאשר התברר שקיימת עלייה משנית ברמת הבילירובין גם לאחר הטיפול, רמת הבילירובין נבדקה כל 12 עד 24 שעות וכאשר הרמה עלתה לערך של 15 מ”ג% נשקל טיפול חוזר בפוטותרפיה. 

מה העלו הממצאים ?

שלוש מאות ושנים עשר יילודים הזדקקו לפוטותרפיה בעת המחקר. לא כולם חזרו לבדיקה חוזרת. בשלושים תינוקות  רמת הבילירובין חזרה ל 15 מ”ג%  לאחר הטיפול הראשוני ומביניהם עשרים ושנים קיבלו פוטותרפיה חוזרת. מתוכם שבעה התאשפזו שנית, לאחר ששוחררו מבית החולים. נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין הצורך לפוטותרפיה חוזרת לבין מספר גורמים, והם:-

בדיקת Coombs  חייובית

גיל עוברי פחות מ 37 שבועות

ותחילת הפוטותרפיה תוך 72 השעות הראשונות. 

המחברים מסכמים כי כעשרה אחוזים של יילודים המקבלים פוטותרפיה בשל צהבת, יזדקקו  לטיפול חוזר. 


פרופ’ קפלן,  המחבר הבכיר של המאמר מעיר:-  האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים אינה מחייבת מעקב רמת הבילירובין  בדם בכל מקרה שטופל באור. לדעתם יש צורך במעקב רק במקרים הבאים:-

א   כאשר הצהבת הייתה על רקע המוליטי  או

ב    כאשר הטיפול התחיל מוקדם או הסתיים בטרם מלאו לתינוק 3-4 ימים מעת לידתו

אנחנו ניסינו להדגיש את הצורך בבדיקת מעקב בכל מקרה  וכן לזהות תת-קבוצות בסיכון גבוה לתופעת העלייה המשנית rebound. מסקנתנו, כפי שנאמר, שקיים סיכון גבוהה לעלייה משנית ברמת הבילירובין כאשר:-

בדיקת ה Coombs   חיובית

כאשר מדובר בפג שנולד לאחר  37 שבועות הריון  או פחות

וכאשר היה צורך בפוטותרפיה בטרם מלאו ליילוד 72  שעות  מאז לידתו.



Post-phototherapy neonatal bilirubin rebound: a potential cause of significant hyperbilirubinemia

Kaplan M, Kaplan E, Hammerman C et al

Arch Dis Child 2006;91:31-34.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן