ממחקר חדש עולה כי חשיפה לרמות אינסולין גבוהות, ותנגודת לאינסולין, מתווכות בקשר בין סכרת מסוג 2 ובין סרטן לבלב.
הקשר בין סכרת ובין סרטן לבלב ידוע זמן רב. השאלה, עם זאת, היא אם סכרת מעורבת באטיולוגיה של התפתחות סרטן לבלב, או שהיא פשוט התוצאה של ממאירות תת-קלינית.
החוקרים השתמשו בנתונים שנאספו במסגרת Alpha-Tocopherol, Beta-Carotene Cancer Prevention Study. ניתוח הנתונים בוצע בנבדקים ללא עדות קלינית לסרטן במהלך 5 שנות המעקב הראשונות.
החוקרים הוציאו מהמחקר נבדקים עם Islet Cell Carcinoma, ובמחקר נותרו 169 חולים עם סרטן לבלב אקסוקריני, שהושוו עם מדגם אקראי של 400 נבדקים שהיו בחיים, וללא אבחנה של סרטן, בשנה 5. כל הנבדקים היו מעשנים בגילאים 50-69 בשנת 1985-1988, והמעקב נמשך 13.8 שנים.
לאחר תיקנון לגיל, שנות עישון ו-BMI, ריכוזים גבוהים יותר של גלוקוז, אינסולין, ותנגודת לאינסולין, הראו מגמה של קשר מנה-תגובה עם סרטן לבלב.
נוכחות סכרת, וברביעון הגבוה ביותר של רמות אינסולין, הביאו לסיכון מוגבר פי 2, והסיכון היה גדול יותר במקרים של תקופת מעקב ארוכה יותר, ממצאים שלדברי החוקרים, תומכים באמינות התוצאות.
תקופת המעקב הפרוספקטיבית, הארוכה, מעידה כי רמות האינסולין והתנגודת לאינסולין, אינן ככל הנראה תוצאה של סרטן הלבלב.
שינויי אורח חיים להקטנת רמות גלוקוז ואינסולין דרך ירידה במשקל, פעילות גופנית ותזונה, כמו הקטנת צריכת שומן רווי, יכולות להשפיע על התפתחות סרטן הלבלב.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!