הבדיקות הסרולוגיות לגילוי מחלת הכרסת מחלת הצליאק שכנעו אותנו כי הרגישות לקמח בעיה עולמית היא וכפי שאנחנו לומדים מהסקרים, שכיחות המחלה באוכלוסייה הכללית, מתקרבת לאחוז אחד.
מתעוררת השאלה, אם כן, האם לא כדאי לבדוק את כל האוכלוסייה ולהמליץ על דיאטה לכל אלה שלהם עדות סרולוגית למחלת הצליאק ?
ביטויי המחלה ידועים לנו:- הפרעה בספיגה במעיים המתבטאת בהפרעה בגדילה או אפילו בירידה במשקל, בחסר בויטמינים, באנמיה מחוסר ברזל, בנשירת שערות וגם בשלשול.
בנשים הסובלות ממחלת הצליאק עשויה אכילת גלוטן לגרום לחוסר פוריות. כאשר חולות אלה שומרות על דיאטה, הפוריות חוזרת והגרוע מכל, אכילת גלוטן לתקופה שמעל חמש שנים מעלה את הסיכון ללימפומה של המעי, או לגידול ממאיראחר.
בטרם ניתן את התשובה על כדאיות סקר האוכלוסייה, יש לציין כי הסטטיסטיקות המתייחסות לסיבוכים של מחלת הכרסת, מתבססות על מחלת הכרסת הקלאסית כולל התמונה הקלינית של המחלה.
היום אנחנו מבדילים בשלושה סוגי מחלת הכרסת:-
א. המחלה הקלאסית שהזכרנו.
ב. המחלה השקטה ללא תלונות קליניות, אך הסרולוגיה אופיינית למחלת הכרסת וכן
הביופסיה.
ג. המחלה הלטנטית בה הסרולוגיה חייובית אך הביופסיה של המעי תקינה.
אם כן השאלה – האם במחלה הלטנתית בה אין שינויים הסטולוגיים במעי, האם היא מהווה סכנה להפרעה בספיגה או לממאירות ? האם יש צורך לטפל בדיאטה ?
כרגע, טרם התקבלה החלטה סופית, האם יש צורך בדיאטה, כאשר המחלה שקטה או לטנטית .
התשובה היא אם כן היא שאנחנו נדרשים לערוך מחקר קליני לטווח ארוך ובקבוצה גדולה של חולים ה”סובלים” ממחלת הצליאק השקטה והלטנטית ורק אז יהיה לנו בסיס מוצק להמליץ על דיאטה או לוותר עליה.
עד אז כל גסטרואנטרולוג יעשה כראות עיניו.
המאמר הופיע בעיתון Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition לחודש אפריל 2005.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!