מטרת מחקר זה הייתה לזהות סיגנלי בטיחות (safety signals) להפרעות עיניים בקרב מטופלים עם וללא סוכרת סוג 2, על בסיס ניתוח מאגר הדיווחים של ה־FDA – הנקרא FAERS ( FDA Adverse Event Reporting System).
החוקרים בדקו האם תופעות עיניות דוּוחו בתדירות גבוהה מהצפוי בקרב מטופלים שטופלו באגוניסטים ל־GLP-1 בהשוואה לתרופות אחרות.
לצורך כך חושב מדד סטטיסטי הנקרא Reporting Odds Ratio (ROR) המשווה את שכיחות הדיווחים על תופעת לוואי מסוימת אצל משתמשי התרופה הנבדקת לעומת משתמשי תרופות בקרה. במחקר זה שימשו מטפורמין (לטיפול בסוכרת) ו־אורליסטט (לטיפול בהשמנה) כתרופות להשוואה. הניתוח בוצע על דיווחים שנאספו בין השנים2017 – 2025 . בנוסף, הדיווחים נותחו בנפרד עבור מטופלים עם סוכרת סוג 2 ועבור מטופלים ללא סוכרת, כדי להבחין בין תופעות הקשורות למחלה עצמה לבין תופעות שעשויות להיות קשורות לתרופה.
המחקר זיהה עלייה בדיווחים על מגוון הפרעות עיניות בקרב מטופלים שטופלו ב־GLP-1RA ובפרט עם semaglutide, liraglutide ,tirzepatide . בין הבולטים נכללו דיווחים על נוירופתיה אופטית איסכמית, רטינופתיה, דימום רטינלי, קטרקט וניוון מקולרי, הן באוכלוסיית חולי הסוכרת והן באוכלוסייה ללא סוכרת. עם זאת, עוצמת האותות והעקביות ביניהם השתנו בין התרופות והאינדיקציות.
המחברים מדגישים כי ממצאים אלה משקפים אותות דיווח ואינם מבססים קשר סיבתי, בשל מגבלות מאגר FAERS כגון הטיית דיווח, היעדר נתונים קליניים מפורטים וחוסר יכולת להעריך שכיחות אמיתית. למרות זאת, התוצאות מדגישות את הצורך במודעות קלינית, במעקב עיני בחולים בסיכון ובמחקרים פרוספקטיביים מבוקרים לצורך בירור הקשר הביולוגי והמשמעות הקלינית של ממצאים אלו.
Am J Ophthalmol. 2025 Dec 20
ד”ר יעל שרון, רופאה בכירה במרכז הרפואי ע”ש רבין, מומחית אובאיטיס ומנתחת קטרקט. מרצה בפקולטה לרפואה, החוג לרפואת עיניים באוניברסיטת ת”א.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!