בקרב חולים תחת טיפול בזריקה שבועית של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 שארית תכולת קיבה רבה, גורם סיכון משמעותי לאספירציה בזמן הרדמה למרות הקפדה על ההנחיות לצום לפני פרוצדורות אלקטיביות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש ההולך וגדל בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 להפחתת משקל ואיזון סוכר הוביל לחששות בנוגע לבטיחות הטיפול בשל האטת התרוקנות קיבה, גורם סיכון מג’ורי לאספירציה תחת הרדמה.
במחקר הנוכחי התבססו החוקרים על בדיקת אולטרה-סאונד של הקיבה להערכת הקשר בין טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין שכיחות שארית תכולת קיבה רבה.
מדגם המחקר כלל 124 משתתפים (גיל חציוני של 56 שנים; 60% נשים) – מחציתם קיבלו טיפול חד-שבועי באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 דוגמת Semaglutide, Dulaglutide, או Tirzepatide – הקפידו על משך הצום המומלץ בהנחיות לפני פרוצדורות אלקטיביות תחת הרדמה.
התוצא העיקרי היה זיהוי שארית תכולת קיבה רבה, אשר הוגדרה בנוכחות מוצקים, נוזל סמיך או מעל 1.5 מ”ל/ק”ג של נוזלים צלולים בבדיקת אולטרה-סאונד. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין משך הפסקת הטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין עליה בשארית תכולת קיבה.
שיעורי ההימצאות המתוקנים של שארית תכולת קיבה רבה היו גבוהים יותר ב-30.5% (רווח בר-סמך 95% של 9.9-51.2%) בקרב משתתפים שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי.
מרבית החולים נטלו את המנה האחרונה של הטיפול התרופתי בתוך חמישה ימים לפני הפרוצדורה, אך שארית תכולת קיבה רבה נותרה גם לאחר שבעה ימים ללא הטיפול התרופתי.
עוד עולה מהנתונים כי אין קשר במשמעותי בין סוג האגוניסט לקולטן ל-GLP-1 בשימוש ובין הימצאות שארית תכולת קיבה רבה.
החוקרים כותבים כי הם מצפים כי אנשי צוות רפואי ייפגשו יותר ויותר עם מטופלים בתרופות אלו סביב תקופת ההתערבות הפולשנית. הם קוראים לרופאים המטפלים בחולים סביב ניתוח, כולל מרדימים, מנתחים ורופאים ראשוניים, להכיר היטב את הבטיחות של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1.
JAMA Surgery, March 6, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!