תוספי סלניום מלווים בשיפור מדדים מרכזיים של תפקודי התריס בחולים עם השימוטו שאינם תחת טיפול חליפי בהורמוני תריס, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Thyroid.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכלל 35 מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת השפעות תוספי סלניום על תפקודי התריס. המחקרים התמקדו במגוון תפקודי תריס מרכזיים, כולל רמות TSH, free T4, Total T4, free T3 ו-Total T3, כמו גם נוגדנים עצמיים כנגד בלוטת התריס, בטיחות ומשתנים נוספים.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת מגוון משתנים כולל מינון ומשך תוספי סלניום; תפקוד בלוטת התריס; גיל, מין, טיפול הורמונאלי חליפי ומצב סלניום (חסר או רמה מספקת).
בעוד שרמות סלניום התחלתיות תועדו רק במחצית מהמחקרים, ברוב רובם של המחקרים עם נתונים זמינים אודות רמות סלניום (89%) המטופלים סבלו מחסר סלניום.
מניתוח הנתונים עולה כי מתן תוספי סלניום נקשר עם ירידת TSH בחולים שלא קיבלו טיפול חליפי בהורמוני תריס (הבדל ממוצע מתוקן של 0.21- בשבעה מדגמים שכלל 869 משתתפים).
לתוספי סלניום לא הייתה השפעה משמעותית על רמות free T4, Total T4, free T3, Total T3, נוגדנים כנגד תירוגלובולין, נפח בלוטת התריס, רמות IL-2 או IL-10. עם זאת, כאשר החוקרים התמקדו במבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה, תוספי סלניום לווה בירידה ברמות TSH ונוגדנים כנגד TPO, כמו גם בעליה ברמות free T4.
החוקרים מדגישים כי לא תוארו הבדלים משמעותיים באירועים חריגים בין קבוצת ההתערבות וקבוצת הביקורת במחקרים השונים בהם תוספי סלניום ניתנו במינונים בטוח 80-400 מק”ג/יום למשך עד שנה (יחס סיכויים של 0.89 ב-16 מדגמים, כולל 1,339 משתתפים).
ממצאי המחקר אודות השפעות סלניום על רמות TSH מצטרפות לבסיס המידע הקיים בנושא ומעידות כי תוספי סלניום עשויים להפחית רמות TSH בחולים עם השימוטו שאינם תחת טיפול חליפי בהורמוני תריס. יתרה מזאת, ממצאי המחקר מאשרים את תוצאות שש מטה-אנליזות קודמות שדיווחו על השפעות סלניום להפחתת רמות נוגדנים כנגד TPO.
Thyroid, Feb 16, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!