האם תרופות כנגד מחלות ריאומטיות מגנות מפני מחלות בלוטת תריס? (J Intern Med)

בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) תחת טיפול בתכשירים ממשפחת DMARD (או Disease-Modifying Anti-Rheumatic Drugs), בפרט מעכבי TNF, תועדו שיעורי היארעות מופחתים של מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, דוגמת תת-פעילות או פעילות-יתר של בלוטת התריס.

מדגם המחקר כלל 13,731 חולים עם אבחנה חדשה של דלקת מפרקים שגרונית אשר נכללו במאגר Swedish Rheumatology Quality Register בין 2006 עד 2018. הם התאימו לכל מקרה חמש ביקורות מהאוכלוסייה הכללית, אשר היו תואמים לפי מין, גיל ואזור מגורים.

המטופלים שנכללו במחקר היו במעקב עד להתפתחות מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, תמותה, הגירה, או תום תקופת המחקר בדצמבר 2019. החוקרים בחנו את הסיכון היחסי למחלה אוטואימונית של בלוטת התריס לאחר אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית ועם טיפול ב-DMARD לעומת הסיכון באוכלוסייה הכללית.

לאחר אבחנת דלקת מפרקים שגרונית, 321 חולים (2.3%) פיתחו מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, זאת בהשוואה ל-1,838 משתתפים (2.9%) מהאוכלוסייה הכללית, עם שיעורי היארעות של 3.7 לעומת 4.6 מקרים ל-1,000 שנות-אדם (יחס סיכון של 0.81).

ההיארעות המופחתת של מחלות בלוטת תריס הייתה בולטת יותר עם משך ארוך יותר של דלקת מפרקים שגרונית. לדוגמא, לאחר 10-14 שנים מאבחנת דלקת המפרקים, שיעורי ההיארעות עמדו על 2.9 לעומת 4.5 מקרים של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס לכל 1,000 שנות-אדם, בהתאמה (יחס סיכון של 0.64).

הסיכון המופחת להיארעות מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית היה הבולט ביותר בקרב אלו שקיבלו טיפול בתכשירים ביולוגיים (יחס סיכון של 0.54).

ההיארעות המופחתת של מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס עם טיפול ב-DMARD היה הבולט ביותר בקרב אלו שטופלו במעכבי TNF (יחס סיכון של 0.67).

ההיארעות המופחתת של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס לאחר אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית עומדת בניגוד לתוצאות מחקרים קודמים שהראו סיכון מוגבר למחלת בלוטת תריס על-רקע דלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, הסיכון המופחת למחלת בלוטת תריס לאחר טיפול ב-DMARD תומך בתיאוריה לפיה טיפול אימונו-מודולטורי עשוי גם להשפיע על תהליכים דלקתיים העשויים להוביל להופעה קלינית של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס.

החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, אין מחקרים קודמים להערכת ההשפעה של טיפול כנגד דלקת מפרקים שגרונית על הסיכון להופעה חדשה של מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס בחולים עם אבחנה מוקדמת של דלקת המפרקים.

J Intern Med, Nov 27, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן