בגברים לאחר שברי ירך סיכון מוגבר לסיבוכים רבים ותמותה, בהשוואה לנשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Internal and Emergency Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בקרב חולים לאחר שבר ירך, שיעורי התמותה גברים גבוהים פי שלוש בהשוואה לנשים. עם זאת, הבדלים מגדריים במדדים אחרים להערכת איכות הטיפול אינם מתוארים היטב. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון הבדלים בין גברים ונשים בגילאי 60 שנים ומעלה בשיעורי התמותה וכן במגוון רחב של תוצאים קליניים אחרים לאחר אשפוז בשל שבר ירך בין אפריל בשנת 2009 ועד יוני בשנת 2019.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הבדלים מגדריים בשיעורי דליריום, משך אשפוז ותמותה באשפוז, אשפוז חוזר ויעד שחרור.
מדגם המחקר כלל 787 נשים ו-318 גברים בגיל ממוצע דומה (83.1 שנים ו-82.5 שנים, בהתאמה, p=0.269).
מהנתונים עולה כי לא היו הבדלים בין גברים ונשים בשיעורי דמנציה או סוכרת, עומס אנטי-כולינרגי, תפקוד גופני לפני השבר, דרגת American Society of Anesthesiologists, או טיפול ניתוחי ורפואי. היסטוריה של אירוע מוחי ומחלת לב איסכמית, נטילת תרופות רבות וצריכת אלכוהול היו נפוצים יותר בגברים.
לאחר תקנון להבדלים אלו וגיל החולים, בקרב גברים תועד סיכון מוגבר לדליריום (עם או ללא ליקוי קוגניטיבי) בתוך יממה מהניתוח (יחס סיכויים של 1.75, רווח בר-סמך 95% של 1.14-2.68), משך אשפוז של 3 שבועות ומעלה (יחס סיכויים של 1.52, רווח בר-סמך 95% של 1.07-2.16), שיעורי תמותה באשפוז (יחס סיכויים של 2.04, רווח בר-סמך 95% של 1.14-3.64) ואשפוז חוזר לאחר 30 ימים מהשחרור מבית החולים (יחס סיכויים של 1.53, רווח בר-סמך 95% של 1.03-2.31.
בקרב גברים תועד סיכוי נמוך יותר לשחרור למרכז סיעודי או שיקומי (יחס סיכויים של 0.46, רווח בר-סמך 95% של 0.23-0.93).
לאור ממצאי המחקר קוראים החוקרים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הנושא וכן להערכת גישות ממוקדות למניעת הסיכון המוגבר לסיבוכים ותמותה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!