מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
הנחיות חדשות שפורסמו ב- Endocrine Practiceונידונו במפגש השנתי של האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה קלינית (AACE), לאבחון וניהול של מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD) כוללות 34 המלצות על פרקטיקה קלינית מבוססת ראיות לבדיקות סקר, אבחון, ניהול והפניה.
הספקטרום של NAFLD נע בין סטאטוזיס קל למצבים פרוגרסיביים: NASH פיברוטי ושחמת טרמינלית. בנוסף, NASH הוא הגורם העיקרי לסרטן הכבד, ו-NAFLD קשור גם לתנגודת לאינסולין, סוכרת מסוג 2, אטרוגנזיס ותפקוד לקוי של שריר הלב. מחקר שנערך לאחרונה מצא שבקרב מטופלים במרפאות אנדוקריניות ובמרפאות טיפול ראשוני, יותר מ-70% מהחולים עם סוכרת מסוג 2 ויותר מ-90% עם סוכרת מסוג 2 עם מדד מסת גוף (BMI) של מעל 35 ק”ג/מ”ר סבלו מ-NAFLD, ולמעלה מ-20% מהחולים הללו היו עם פיברוזיס משמעותי בכבד. כלומר, רבים מהסובלים ממצבים אלו אינם מודעים כלל למחלתם. למעשה, רוב המקרים של NAFLD מאובחנים במקרה באולטרסאונד או סריקת CT מסיבה אחרת.
ההנחיות קוראות לסקור את כל החולים בסיכון גבוה ל-NAFLD, כולל אלו עם טרום-סוכרת, סוכרת מסוג 2, השמנת יתר ואו לפחות שני גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, או אלו עם סטאטוזיס בהדמיה ואו עלייה מתמשכת (יותר מ-6 חודשים) של אמינוטרנספראז בפלזמה. בדיקת הסקר המומלצת היא מדד פיברוזיס-4 (FIB-4), המחושב לפי גיל המטופל, רמת AST, ספירת טסיות דם ורמת ALT, ה-FIB-4 מחלק את המטופלים לבעלי סיכון נמוך, בינוני או גבוה לפיברוזיס בכבד. אלה בסיכון נמוך יתמקדו בניהול השמנת יתר ומניעת מחלות לב וכלי דם. לאלו בסיכון בינוני, מומלץ לבצע בדיקה לא פולשנית שנייה – מדידת נוקשות כבד על ידי אלסטוגרפיה או בדיקת פיברוזיס מוגברת בכבד (ELF). אם נמצא שהמטופל נמצא בסיכון גבוה או שהוא עדיין בלתי מוגדר לאחר שתי בדיקות לא פולשניות, מומלץ לפנות למומחה כבד לבדיקות נוספות, כולל ביופסיה אפשרית. אלו שנמצאו בסיכון גבוה עם FIB-4 צריכים להיות מופנים גם להפטולוג. הן בקבוצות הסיכון הבינוני והן בקבוצת הסיכון הגבוה, הניהול צריך להיות רב תחומי, כולל הפטולוג, אנדוקרינולוג ואנשי מקצוע אחרים כדי למנוע הן מחלות לב וכלי דם והן התקדמות לשחמת, כך על פי ההנחיות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!