במאמר שפורסם בכתב העת Maturitas מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזים בדם של אסטרון (E1), אסטרדיול (E2) או SHBG (Sex Hormone Binding Globulin) אינם מסייעים בהבחנה בין נשים הסובלות מתסמיני מנופאוזה מסוימים ואלו שאינן סובלות מתסמינים אלו.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם מדידה יחידה של רמות אסטרדיול, אסטרון או SHBG מבחינה בין נשים הסובלות מתסמיני מנופאוזה כאלו ואחרים ובין אלו שאינן מוטרדות מתסמינים אלו. לצורך כך, הם בחנו את הנתונים משני מחקרים קליניים שנערכו בשנים 2012-2017: מחקר MsFLASH 03, אשר כלל 178 נשים סביב/לאחר מנופאוזה בגילאי 40-62 שנים עם תסמינים וזומוטוריים מטרידים; ומחקר MsFLASH 05 אשר כלל 181 נשים לאחר-מנופאוזה בגילאי 45-70 שנים עם תסמיני לדן ועריה בדרגה בינונית-עד-חמורה.
שאלון Menopause-Specific Quality of Life שימש להערכת נטל התסמינים (גלי חום, הזעות לילה, הזעות, כאבי שרירים ומפרקים, שינויים בחשק המיני, יובש נרתיקי במהלך מגע מיני והימנעות ממגע אינטימי) בחודש האחרון. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת החשיבות של ריכוזי אסטרון, אסטרדיול ו-SHBG בהקשר של נטל כל תסמין בנפרד.
מהנתונים עולה כי השטח מתחת לעקומת ה-ROC נע בין 0.51 (רווח בר-סמך 95% של 0.41-0.60) ו-0.62 (רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.72) בקרב נשים במחקר MsFLASH 03 ובין 0.51 (רווח בר-סמך 95% של 0.42-0.59) ו-0.64 (רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.75) בקרב אלו במחקר MsFLASH 05. מניתוח הנתונים עלה כי הייתה עדות מעטה מאוד לקשר בין ריכוזי ההורמונים בדם ובין נטל תסמין מנופאוזה מסוים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מדידת ריכוז אסטרון, אסטרדיול, או SHBG אינה מסייעת בהערכת נטל תסמיני מנופאוזה בנשים מבוגרות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!