במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות נמוכות יותר של טסטוסטרון ו-DHEA-S (Dehydroepiandrosterone Sulfate) בגברים ורמות נמוכות של DHEA-S בנשים מלוות בסיכון מוגבר להתפתחות אי-ספיקת לב.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין רמות טסטוסטרון, DHEA-S ו-SHBG (Sex Hormone Binding Globulin) עם היארעות אי-ספיקת לב, אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל ואי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.
החוקרים התבססו על נתונים ממחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities), מחקר עוקבה פרוספקטיבי עם חציון מעקב של 19.2 שנים. הם התמקדו ב-4,107 גברים ו-4,839 נשים לאחר-מנופאוזה, בגיל ממוצע של 63.2 שנים ו-62.8 שנים, בהתאמה. רמות הורמוני מין בדם נמדדו בביקור הרביעי, בין השנים 1996-1998. התוצא העיקרי כלל היארעות אירועי אי-ספיקת לב.
ממצאי המחקר מעידים כי להורמוני מין תפקיד חשוב בהתפתחות אי-ספיקת לב בגברים ובנשים.
מהנתונים עלה קשר תלוי-מינון בין ירידה ברמות הורמוני מין ובין הסיכון לאי-ספיקת לב, כאשר כל ירידה של סטיית תקן אחת בלוגריתם רמות טסטוסטרון כולל, DHEA-S ו-SHBG לוותה בעליה של 10%, 7% ו-4% בגברים. בנשים, תועד קשר לא-מובהק סטטיסטית בין רמות טסטוסטרון כולל או SHBG ובין הסיכון לאי-ספיקת לב, אך רמות DHEA-S נמוכות לווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב, עם עליה של 17% בסיכון לכל ירידה של סטיית תקן אחת בלוגריתם רמות ההורמון.
הקשר בין הורמוני מין ובין תתי הסוגים של אי-ספיקת לב הדגים דפוס דומה, אך חלש יותר והפך לא-מובהק סטטיסטית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי להורמוני מין בגברים ובנשים השפעה אפשרית על הסיכון להתפתחות אי-ספיקת לב.
J Clin Endocrinol Metab. 2020;105
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!