אחד מכל חמישה המטופלים במעכבי בקרה חיסונית מפתח הפרעה בתפקודי בלוטת התריס (מתוך כנס ENDO2020)

מנתונים חדשים אודות חולים שטופלו במעכבי בקרה חיסונית עולה כי כאחד מכל חמישה חולים פיתח הפרעה בתפקודי בלוטת התריס, כאשר 13.4% מהמטופלים אובחנו עם תת-פעילות של בלוטת התריס ו-9.5% אובחנו עם פעילות-יתר של בלוטת התריס, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס הווירטואלי מטעם ה-Endocrine Society.

החוקרים אספו נתונים מרשומות רפואיות אודות למעלה מ-1,100 חולים אשר טופלו במעכבי בקרה חיסונית במרכזים אקדמיים בארצות הברית בין השנים 2012-2018. הם לא כללו במחקר חולים עם היסטוריה של סרטן בלוטת התריס או הפרעה קודמת בתפקודי בלוטת התריס.

הפרעה חדשה בתפקודי בלוטת התריס הוגדרה בנוכחות רמות TSH או free T4 חריגות, או התחלת טיפול תרופתי להפרעה בתפקודי בבלוטת התריס, דוגמת טיפול חליפי, Methimazole, או Propylthiouracil.

הממאירויות הנפוצות שטופלו במעכבי בקרה חיסונית כללו מלנומה (32%) וסרטן ריאות מסוג NSCLC (13%). Pembrolizumab (קיטרודה) היה התכשיר הנפוץ ביותר בשימוש (45%), לאחריו Nivolumab (אופדיבו) (20%) ופחות מ-10% מהחולים קיבלו תכשירים אחרים ממשפחת מעכבי בקרה חיסונית, כולל Atezolizumab (טיסנטריק), Durvalumab (אימפינזי) ו-Ipilimumab (יירבוי).

מהנתונים עולה כי 19% מהחולים פיתחו הפרעה על-רקע חיסוני בתפקודי בלוטת התריס, כאשר מבין אלו, 13.4% אובחנו עם תת-פעילות של בלוטת התריס ו-9.5% אובחנו עם פעילות-יתר של בלוטת התריס.

הסיכון להפרעה חדשה בתפקודי בלוטת התריס היה קשור באופן מובהק סטטיסטית עם סוג הממאירות, גם לאחר תקנון לגיל, מין וסוג הטיפול התרופתי. סך כולל של 40% מהמטופלים במעכבי בקרה חיסונית בסרטן סרטן כליות פיתחו הפרעה בתפקודי בלוטת התריס השיעור הגבוה ביותר מבין כלל המחלות הממאירות. מצד שני, רק 10.2% מהמטופלים במעכבי בקרה חיסונית בשל גליובלסטומה פיתחו הפרעה בתפקודי בלוטת התריס.

הסיכון להפרעה בתפקודי בלוטת התריס היה גם גבוה יותר כאשר ניתן משלב מעכבי בקרה חיסונית – בפרט שילוב Ipilimumab עם Nivolumab, אשר לווה בשיעור הפרעות בתפקודי בלוטת התריס של 31%. שיעורי הפרעה בתפקודי בלוטת התריס בקרב מטופלים ב-Pembrolizumab, Nivolumab, או Ipilimumab בלבד עמדו על כמחצית משיעור זה.

מתוך כנס ENDO2020

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן