במאמר שפורסם בכתב העת Drug Design, Development and Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תוספת Dydrogesterone לפרוטוקול PPOS (Progestin-Prime Ovarian Stimulation) עשויה להביא לתוצאות דומות ל-MPA (Medroxyprogesterone Acetate), לצד הפחתה משמעותית של הטיפול בגונדוטרופינים במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 420 נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות, אשר השלימו גירוי שחלתי מבוקר עם hMG (Human Menopausal Gonadotropin) ו- Dydrogesterone (105 נשים) או MPA (315 נשים), בתקופה שבין ינואר 2014 ועד דצמבר 2017. התוצא העיקרי היה מספר הביציות שהושגו ותוצאים נוספים שנבחנו כללו את מספר העוברים הזמינים, היארעות עליה מוקדמת ברמות LH ושיעורי לידת חי לכל מחזור העברת עובר מוקפא.
החוקרים מדווחים כי עם שני הפרוטוקולים הושג מספר ביציות דומה (16.1 לעומת 15.1, p=0.342). בנשים בשתי הקבוצות תועד דיכוי עקב של LH ולא תועדה עליה מוקדמת ברמות LH. בקבוצת הטיפול במשלב Dydrogesterone עם hMG, רמות LH היו גבוהות יותר משמעותית בהשוואה לקבוצת הטיפול ב-MPA עם hMG בימי מחזור 9-11 וימי גירוי והמינון של hMG היה נמוך משמעותית (1710.7 יחידות בינלאומיות לעומת 1891 יחידות בינלאומיות, p<0.0001).
לא תועדו הבדלים בין הקבוצות במספר העוברים הויאביליים (5.3 לעומת 5.0) ובשיעור לידות חי לכל מחזור החזרת עוברים מוקפאים (43.5% לעומת 47.7%, p=0.383). בכלל מדגם המחקר לא תועדו מקרים של תסמונת גירוי יתר שחלתי בדרגה בינונית-עד-חמורה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממאי המחקר מעידים כי בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות, השימוש ב- Dydrogesterone בפרוטוקול PPOS עשוי להביא להשגת מספר ביציות דומה ותוצאות היריון דומות לתוצאות התקבלות עם MPA, לצד הפחתה משמעותית בצורך בשימוש בגונדוטרופינים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!