בחולים עם תסמונת שיוגרן סיכון מוגבר להתפתחות נמק של עצם הלסת על-רקע טיפול בביספוספנטים לאחר עקירת שיניים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMJ Open.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם בחולים עם תסמונת שיוגרן סיכון מוגבר לנמק של עצם הלסת על-רקע טיפול בביספוספנטים לאחר עקירת שיניים. החוקרים התבססו על נתונים מכלל אוכלוסיית טייוואן, על-בסיס המאגר הרטרוספקטיבי NHIRD (National Health Insurance Research Database).
החוקרים זיהו 13,398 חולים עם אבחנה של תסמונת שיוגרן במאגר NHIRD וכן אספו נתונים אודות 53,592 משתתפים תואמים ממאגר זה, אשר שימשו כקבוצת ביקורת. לאחר שלוש שנות מעקב, בחולים עם תסמונת שיוגרן החל להופיע סיכון מצטבר מוגבר להתפתחות נמק של עצם הלסת על-רקע טיפול בביספוספנטים, בהשוואה לסיכון שתועד בקבוצת הביקורת (p<0.001).
בתום תקופת המעקב, בחולים עם תסמונת שיוגרן תועדו שיעורי היארעות מוגברים משמעותית של נמק של עצם הלסת, בהשוואה לביקורות (0.08% לעומת 0.03%, P=0.017). ניתוח נוסף של הנתונים הצביע על סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות נמק של עצם הלסת על-רקע טיפול בביספוספנטים באוכלוסיה זו, בהשוואה לקבוצת החולים ללא תסמונת שיוגרן (יחס סיכון מתוקן של 7.9).
החוקרים כותבים כי לאור ממצאי המחקר, יש לנקוט משנה זהירות במתן טיפול בביספוספנטים לחולים עם תסמונת שיוגרן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!