מהו הקריטריון הטוב ביותר לזיהוי הפרעת אישיות גבולית? (J Clin Psychiatry)

שינויים חדים, חוזרים ומהירים במצב הרוח עשויים לשמש כקריטריון האבחנתי המדויק ביותר להבחנה בין הפרעת אישיות גבולית ובין הפרעה דו-קוטבית או הפרעת דיכאון מג’ורי, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעת אישיות גבולית הינה מחלה לא-פשוטה, שלעיתים קרובות אינה מאובחנת. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון מאפיינים של קריטריוני הפרעת אישיות גבולית בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי והפרעה דו-קוטבית.

בתקופה שבין דצמבר 1995 ועד אפריל 2014, 3,674 חולים פסיכיאטריים השלימו ראיון אבחנתי חצי-מובנה לנוכחות הפרעת אישיות גבולית. מאפייני הקריטריונים של הפרעת אישיות גבולית נבחנו בשלוש קבוצות לא-חופפות של חולים: אלו עם אבחנה עיקרית של הפרעת דיכאון מג’ורי, אלו עם אבחנה עיקרית של הפרעה דו-קוטבית וכל יתר החולים.

החוקרים מצאו כי קריטריון אי-יציבות אפקטיבית היה בעל רגישות של 90% לזיהוי חולים עם הפרעת אישיות גבולית ושלילת האבחנה באלו ללא עדות לקריטריון זה. קריטריון זה מאפשר בדיקות סקר להפרעת אישיות גבולית במהלך ההערכה הקלינית של חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי או הפרעה דו-קוטבית, באותו אופן בו משלימים בדיקות סקר לתחלואות נלוות אחרות.

החוקרים כותבים כי הקריטריון של אי-יציבות אפקטיבית זוהה כמאפיין בעל רגישות גבוהה וערך מנבא שלילי גבוה, כך שמדובר במרכיב שימושי מאוד וקל ליישום במסגרת ההערכה הקלינית של החולים.

למרות החפיפה הגדולה בין הפרעת אישיות גבולית והפרעות מצב רוח, שאלות אודות אי-יציבות אפקטיבית מהוות כלי סקירה שימושי להפרעת אישיות גבולית בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית והפרעה דו-קוטבית. בחולים הפונים לטיפול בהפרעת דיכאון מג’ורי או הפרעה דו-קוטבית, על הרופאים להשלים בדיקות סקר להפרעת אישיות גבולית, כאשר הערכת אי-יציבות אפקטיבית עשוי לסייע באבחנה או שלילת אבחנה זו.

J Clin Psychiatry. Published online January 15, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן