קיים קשר בין השמנה בנערים ובין סיכון מוגבר לחלות בסרטן השד בגיל מאוחר יותר (International Journal of Cancer)

באדיבות האגודה למלחמה בסרטן

סרטן השד בגברים מהווה רק 1% מכלל מקרי סרטן השד, ולכן מאובחן לרוב בגיל ובשלבי מחלה מתקדמים. השמנה ידועה זה מכבר כאחד הגורמים המעלים את הסיכון לסרטן שד בנשים וגברים בגיל מבוגר. מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות בהובלתה של פרופ’ ליטל קינן בוקר יחד עם  צה”ל, אוניברסיטאות חיפה ות”א והרווארד בארה”ב,  בדק אם קיים קשר בין השמנה בקרב נערים ובין סיכון מוגבר לחלות בסרטן השד בגיל מאוחר יותר, וכן אם ישנה השפעה של מוצא אתני ויכולת קוגניטיבית על הסיכון לחלות. לצורך המחקר, נאספו במהלך השנים 2011-1967 נתונים של 1.38 מיליון נערים יהודים בריאים לפני גיוס (גיל חציוני 17.3) מתוך מאגר המידע של צה”ל. בסיום התקופה אותרו בין הנבדקים, באמצעות מאגר רישום הסרטן הלאומי, 100 גברים חולי סרטן שד, בגיל חציוני של 46.9. הנתונים אומתו מול מאגר הלמ”ס. נתוני הגברים במחקר כללו בין השאר מצב סוציו-אקונומי ודמוגרפי (לרבות מוצא אירופה, צפון אפריקה, אסיה וישראל), גובה ו-BMI (מדד מסת גוף) וכן יכולות קוגניטיביות (מיומנויות מילוליות ומתמטיות, כישורי הפשטה ותפיסה מרחבית), אשר נבדקו ונמדדו במבדקים הקדם-צבאיים. נתוני ה-BMI של הנערים נחלקו ל-4 קבוצות: תת-משקל (BMI מתחת ל-18.5), משקל תקין (מתחת ל-25), משקל עודף (מתחת ל-30), והשמנת יתר (מעל 30). מעיבוד ושקלול הנתונים עלה, כי 73.4% מהנערים היו במשקל תקין ועמדו בסיכון מינימלי לסרטן השד בגיל מאוחר יותר.

לעומתם, 10.4% מהנערים שהיו בעודף משקל, היו בסיכון גבוה פי 2 לחלות, ואילו 3% מהנערים שהיו בהשמנת יתר, היו בסיכון גבוה פי 5 לחלות בסרטן שד בגיל מאוחר יותר.

גם למוצא האתני הייתה השפעה על הסיכון לחלות בסרטן שד בגיל מאוחר יותר, והוא היה גבוה פי 2 בקרב נערים ממוצא אירופי לעומת אחרים. לעומת זאת, הסיכון של ילידי ישראל דור שלישי ומעלה לחלות היה נמוך ב-61% לעומת אחרים. יכולות קוגנטיביות נמוכות אותרו אצל 16.3% מהנערים במחקר, והן העלו פי 5 את הסיכון לחלות בסרטן שד בגיל מאוחר יותר. לא אותר קשר בין גובה לסיכון מוגבר לסרטן השד.

לסיכום, על פי המחקר, השמנה ובעיקר השמנת יתר בקרב נערים, מהווה גורם סיכון מוגבר לסרטן שד בגיל מבוגר. המחקר פורסם בכתב העת International Journal of Cancer במהדורת נובמבר 2017 ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. 

לתקציר המחקר באנגלית לחצו כאן.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן