במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Endocrinology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בדיקת אולטרה-סאונד והיסטו-פתולוגיה מסייעות בזיהוי חלק ניכר מאוכלוסיית הילדים עם סרטן בלוטת תריס, המועמדים לניתוח הסרת אונת בלוטת תריס, תוך הימנעות מהסיכון והתחלואה הגופנית והנפשית על-רקע ניתוח להסרה מלאה של הבלוטה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההנחיות הנוכחיות ממליצות על כריתה מלאה של בלוטת התריס כמעט בכל הילדים עם סרטן ממויין היטב של בלוטת התריס. הנחיות אלו מבוססות על נתונים ישנים, עוד בטרם פיתוח אמצעי הדמיה ברזולוציה גבוהה. השערת החוקרים הייתה כי ישנה תת-קבוצה של ילדים בהם ניתן להסתפק בניתוח הסרת אונה של הבלוטה בלבד.
להערכת הנושא השלימו החוקרים מחקר רטרוספקטיבי שכלל 73 ילדים עם סרטן ממויין-היטב של בלוטת התריס, שטופלו בין 2004-2015. הם התבססו על שני קריטריונים לריבוד סיכונים באוכלוסיה זו. ראשית, הם קבעו את מספר החולים שענו על הגדרות ה-ATA לסיכון נמוך, הכוללים מחלה מוגבלת לבלוטה עם מחלה שהיא N0/Nx או N1a מיקרוסקופית. שנית, הם הגדירו קריטריונים היסטו-פתולוגיים בסיכון נמוך מאוד, כולל גידולי חד-מוקדי עד 4 ס”מ, ללא מאפיינים בסיכון גבוה וקבעו את מספר החולים שענו על קריטריונים אלו.
27 בנים (37%( ו-46 בנות (63%) נכללו במחקר, בגיל ממוצע של 13.4 שנים. רב-מוקדיות חד-צדדית או דו-צדדית זוהתה ב-27 (37%) ו-19 (26%) דגימות, בהתאמה. 37 ילדים (51%) אובחנו עם גרורות לקשריות לימפה. בדיקת אולטרה-סאונד לפני הניתוח זיהתה את כל המקרים של מחלה בעלת משמעות קלינית בקשריות לימפה. מבין 73 החולים הללו, 39 (53.4%) ענו על קריטריוני ה-ATA להגדרת סיכון נמול ו-16 (21.9%) ענו על הקריטריונים להגדרת סיכון נמוך מאוד.
בכל החולים בקטגוריית סיכון נמוך מאוד תועדה תגובה מצוינת לטיפול ראשוני, ללא עדות לגידול/הישנות גידול לאחר מעקב ממוצע של 36.4 חודשים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!