פעילות גופנית מסייעת לשיפור קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-ISC)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ISC (International Stroke Conference) עולה כי פעילות גופנית מובנית עשויה להביא לשיפור תפקוד מוחי לאחר אירוע מוחי. החוקרים מצאו כי תכנית קצרה בת 12 שבועות יעילה בשיפור התפקוד הקוגניטיבי, וגם בחולים עם אירוע מוחי כרוני ייתכן שיפור בתפקוד הקוגניטיבי עם התערבות זו.

מטה האנליזה התבססה על נתונים אודות 736 חולים לאחר אירוע מוחי, שנכללו ב-14 מחקרים לבחינת סוגים שונים של פעילות גופנית (פעילות אירובית, אימוני כוח או שילוב לעומת ביקורת) על תפקוד נוירו-קוגניטיבי.

לאימוני פעילות גופנית הייתה השפעה מתונה על תפקוד קוגניטיבי. מניתוח סטטיסטי עלה כי פעילות גופנית הובילה לשיפור קוגניטיבי גדול יותר בהשוואה לביקורות. באופן ספציפי, לאימונים גופניים הייתה השפעה מתונה על מהירות עיבוד וקשב. החוקרים לא זיהו השפעות משמעותיות על תפקוד ניהולי או זיכרון עבודה; עם זאת, ניתוח זה התבסס על חמישה מחקרים בלבד ולכן המסקנות בנושא מוגבלות.

לאימונים גופניים הייתה השפעה חיובית על התפקוד הקוגניטיבי ללא תלות במשך האימונים. תכניות שארכו למעלה משלושה חודשים, כמו גם אלו שארכו 1-3 חודשים, הובילו לשיפור התפקוד הקוגניטיבי.

שיפור קוגניטיבי זוהה בחולים שהחלו בתכניות אימונים בתוך שלושה חודשים מאירוע מוחי ובאלו שהחלו בשלב הרבה יותר מאוחר של אירוע מוחי כרוני. הממצא המשמעותי הוא כי 10 מחקרים בחנו השפעות פעילות גופנית באירוע מוחי כרוני, כאשר בעשרת המחקרים הללו החולים החלו בפעילות בממוצע למעלה משנתיים וחצי לאחר האירוע המוחי ועדיין נהנו משיפור קוגניטיבי.

שילוב פעילות אירובית עם מתיחות ואימוני שיווי משקל הוביל לשיפור הקוגניטיבי הגדול ביותר.

החוקרים כותבים כי אין להתעלם מפעילות גופנית כאמצעי לשפר תפקוד קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי. שילוב פעילות אירובית בתכנית השיקום עשוי להיות חשוב מאוד ובחולים עם מגבלות בניידות, ניתן להתאים פעילות גופנית כך שיוכלו להעלות את הכושר הגופני שלהם.

מתוך כנס ה-ISC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן