במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי תוספת Cholecalciferol במינון 1000 יחידות ביום לנשים במהלך ההיריון לא הביאה לעליה בתכולת המינראלים בעצם הצאצא, אך הטיפול הבטיח כי במרבית הנשים ההרות מולא חסר וויטמין D וכי הנ”ל בטוח לשימוש בנשים אלו.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם ביילודים שנולדו לאימהות שטופלו בתוספי וויטמין D במהלך ההיריון תכולת המינראלים של העצם בלידה גבוהה יותר, בהשוואה לאימהות שלא טופלו בתוספים.
מחקר MAVIDOS (Maternal Vitamin D Osteoporosis Study) הינו מחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, אקראי, מבוקר-פלסבוף שגייס נשים הרות משלושה אתרי מחקר בבריטניה. החוקרים התמקדו בנשים מעל גיל 18 שנים, עם הריון יחיד, לפני שבוע 17 להיריון, וריכוז 25-Hydroxyvitamin D של 25-100 ננומול/ליטר בשבוע 10-17 להיריון. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-Cholecalciferol במינון יומי של 1,000 יחידות או פלסבו תואם, שניתנו דרך הפה, משבוע 14 להיריון (או מוקדם ככל הניתן לפני שבוע 17 אם גויסו מאוחר יותר) ועד הלידה.
התוצא העיקרי היה תכולת המינראלים בעצם בכל הגוף, כפי שנקבע בתוך שבועיים מהלידה בבדיקת DXA (Dual-energy X-ray Absorptiometry). תוצאות הבטיחות נבחנו בכל המשתתפים.
בתקופה שבין אוקטובר 2008 ועד פברואר 2014 חולקו באקראי 569 נשים הרות לפלסבו ו-565 ל-Cholecalciferol במינון 1,000 יחידות ביום. החוקרים הצליחו לאסוף בדיקות DEXA מ-65% מהיילודים בקבוצת הפלסבו (370 יילודים) ו-65% יילודים בקבוצת ההתערבות (367 יילודים).
תכולת המינראלים בעצם בכל הגוף ביילודים לאימהות בקבוצת ההתערבות לא הייתה שונה משמעותית מזו של יילודים לאימהות בקבוצת הפלסבו (p=0.21). החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בתוצאות הבטיחות, למעט שיעור גדול יותר של נשים בקבוצת הפלסבו עם דימום חמור לאחר-לידה, בהשוואה לאלו בקבוצת ההתערבות (17% מהאימהות בקבוצת הפלסבו לעומת 12% מהאימהות בקבוצת ההתערבות.
לא תועדו אירועים חריגים הקשורים לטיפול התרופתי.
ממצאי המחקר תומכים בגישו הנוכחיות למתן תוספי וויטמין D בהיריון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!