בחולים עם פרפור פרוזדורים לאחר התקן לסגירת אוזנית פרוזדור שמאלי (Watchman) או המשך טיפול ארוך-טווח בקומדין שיעור הדימומים המג’וריים היה דומה במהלך מעקב ממוצע של 3.1 שנים, כך עולה מניתוח נתונים ממחקרים אקראיים ומבוקרים, שפורסם בכתב העת JACC: Cardiovascular Interventions. עם זאת, בחולים לאחר סגירת האוזנית בהם ניתן היה להפסיק את הטיפול בקומדין וקלופידוגרל לאחר שישה חודשים תועדו שיעורים נמוכים יותר של דימום מג’ורי מאותה נקודה והילך, בהשוואה לחולים תחת טיפול ארוך-טווח בקומדין.
החוקרים ערכו ניתוח של נתונים משני מחקרים אקראיים ומבוקרים להשוואת סגירת אוזנית פרוזדור שמאל אל מול טיפול ארוך-טווח בקומדין.
מדגם המחקר כלל 1,114 חולים, עם חציון מעקב של 3.1 שנים. השיעור הכולל של דימומים מג’וריים מההקצאה האקראית ועד לתום המעקב היה דומה בשתי קבוצות הטיפול (3.5 ארועים לעומת 3.6 אירועים ל-100 שנות-מטופל, יחס שיעורים של 0.96). סגירת האוזנית הפחיתה משמעותית את שיעור הדימומים מעל שבעה ימים לאחר ההקצאה האקראית (1.8 אירועים לעומת 3.6 אירועים ל-100 שנות-מטופל), כאשר ההבדל הופיע שישה חודשים לאחר ההקצאה האקראית (1.0 אירועים לעומת 3.5 אירועים ל-100 שנות-מטופל), כאשר החולים שחולקו לטיפול בהתקן Watchman הצליחו להפסיק את הטיפול בנוגדי-קרישה פומיים ונוגדי-טסיות. מגמת הירידה בשיעור הדימומים לאחר סגירת האוזנית הייתה דומה בכל הקבוצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אין הבדלים בשיעור הכולל של דימומים מג’וריים בחולים לאחר פרוצדורת סגירת אוזנית פרוזדור שמאל, בהשוואה לטיפול ממושך בקומדין, במהלך מעקב של שלוש שנים. עם זאת, פרוצדורת סגירת האוזנית הפחיתה משמעותית את שיעור הדימומים לאחר התקופה המוקדמת שלאחר הפרוצדורה, בפרט לאחר הפסקת טיפול תרופתי נלווה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!