במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר תצפיתי גדול עם מעקב ממושך, מהם עולה כי התנרמלות רמות טסטוסטרון כולל לאחר טיפול חליפי בטסטוסטרון מלווה בירידה משמעותית בשיעורי התמותה מכל-סיבה, אוטם שריר הלב ואירועים מוחיים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת אי-ודאות משמעותית בנוגע להשפעה של טיפול חליפי בטסטוסטרון על תוצאות קרדיווסקולאריות, כולל אוטם שריר הלב ואירוע מוחי. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין התנרמלות טסטוסטרון כללי לאחר טיפול חליפי בטסטוסטרון ואירועים קרדיווסקולאריים, כמו גם תמותה מכל-סיבה בחולים ללא היסטוריה של אוטם שריר הלב ואירועים מוחיים.
החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים אודות כ-83,000 יוצאי צבא עם תיעוד רמות טסטוסטרון כולל נמוכות. המשתתפים סווגו למספר קטגוריות: 1) טיפול בטסטוסטרון שהוביל להתנרמלות רמות טסטוסטרון; 2) טיפול בטסטוסטרון ללא התנרמלות רמות טסטוסטרון; 3) ללא טיפול טסטוסטרון.
ניתוח הנתונים שימש להערכת הקשר בין טיפול חליפי בטסטוסטרון ובין תמותה מכל-סיבה, אוטם שריר הלב, אירוע מוחי ותוצא משולב, תוך השוואה בין הקבוצות הללו. שיעורי התמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.44), הסיכון לאוטם שריר הלב (יחס סיכון של 0.76) ואירוע מוחי (יחס סיכון של 0.64) היו נמוכים יותר משמעותית בקבוצה הראשונה (43,931 משתתפים, גיל חציוני של 66 שנים, מעקב ממוצע של 6.2 שנים), בהשוואה לקבוצה השלישית (13,378 משתתפים, גיל חציוני של 66 שנים, מעקב ממוצע של 4.7 שנים).
בדומה, שיעורי התמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.53), סיכון לאוטם שריר הלב (יחס סיכון של 0.82) ואירוע מוחי (יחס סיכון של 0.70) היו נמוכים משמעותית בקבוצה הראשונה, בהשוואה לקבוצה השניה (25,701 משתתפים, גיל חציוני של 66 שנים, מעקב ממוצע של 4.6 שנים).
החוקרים לא זיהו הבדלים בסיכון לאוטם שריר הלב ואירוע מוחי בין הקבוצה השניה והשלישית.
לסיכום, מהנתונים עולה כי התנרמלות רמות טסטוסטרון לאחר טיפול חליפי בטסטוסטרון מלווה בהפחתה משמעותית של שיעורי תמותה מכל-סיבה, שיעורי אוטם לבבי ואירוע מוחי.
Eur Heart J. 2015;36(40):2706-2715
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!