בדיקת CT מסייעת בזיהוי חולים לאחר TIA בסיכון גבוה לאירוע מוחי (Stroke)

בחולים לאחר אירוע איסכמי חולף (TIA או Transient Ischemic Attack) או אירוע מוחי ללא מוגבלות, ממצאים עדינים בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) המעידים על איסכמיה חדה עשויים לסייע בזיהוי חולים בסיכון גבוה לאירוע מוחי עתידי, כך עולה מתוצואות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Stroke.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי איסכמיה חדה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי לאחר TIA או אירוע מוחי ללא מוגבלות והסיכון עולה, בעיקר במהלך היומיים הראשונים, עם תוספת איסכמיה כרונית ומיקרו-אנגיופתיה.

מדגם המחקר כלל 2,028 חולים עם TIA או אירוע מוחי ללא מוגבלות, שהשלימו בדיקת CT בתוך 24 שעות. מהתוצאות עלה כי ב-814 חולים תועדו שינויים איסכמיים בבדיקת CT. שיעור האירועים המוחיים לאחר מכן בכלל האוכלוסיה עמדו על 1.5% לאחר יומיים ועל 3.4% לאחר 90 ימים.

הסיכון לאירוע מוחי היה גדול יותר במידה ובבדיקת ה-CT בתחילת המחקר הודגמה איסכמיה חדה בלבד (10.6%); הסיכון היה גבוה עוד יותר במידה והממצאים לוו באיסכמיה כרונית (17.4%) או מיקרו-אנגיופתיה (17.6%). כל שלושת גורמי הסיכון יחדיו לוו בשיעור אירועים מוחיים של 25%.

החוקרים מדווחים כי ב-4.2% מהחולים תוארה עדות לאיסכמיה חדה וכי שיעור האירועים המוחיים בתוך יומיים היה גבוה פי שלוש בחולים אלו, בהשוואה לאלו ללא עדות לאיסכמיה חדה. ממצאים אלו מאשרים כי חלק גדול מהסיכון המוקדם לאירוע מוחי מיוחס לחולים עם התקדמות של אירוע מוחי ללא מוגבלות.

הנתונים מעידים לראשונה כי בחולים עם הוכחה לאיסכמיה חדה ואיסכמיה כרונית ו/או מיקרואנגיופתיה הסיכון הגבוה ביותר בתוך יומיים, בעוד שבאלו עם איסכמיה חדה בלבד או איסכמיה חדה ואיסכמיה כרונית ו/או מיקרואנגיופתיה הסיכון הגבוה ביותר במהלך 90 הימים הראשונים. ממצאים אלו לא היו תלויים בגורמים שנקשרו בעבר עם אירוע מוחי לאחר אירוע איסכמי חולף או אירוע מוחי ללא מוגבלות ומכאן הערך המוסף שלהם.

Stroke. Published online December 4, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן