אנדרוגנים וגנים המעורבים במטבוליזם של שומנים עשויים לעמוד בבסיס ההבדלים בתגובה החיסונית בין גברים ונשים, כך עולה מסקירה סיסטמית חדשה.
החוקרים בחנו את התגובות למגוון גירויים בתנאי מעבדה בדגימות דם היקפי מ-53 נשים ו-34 גברים.
בגברים שכיחות וחומרה גבוהה יותר של זיהומים חיידקיים, נגיפיים, פטרייתיים ופרזיטיים, בהשוואה לנשים, בהן גם תגובה בולטת יותר לגירויים אנטיגנים דוגמת זיהומים וחיסונים. התגובה החיסונית הבולטת יותר בנשים עשויה להסביר את השכיחות המוגברת של פתולוגיות בתיווך מערכת החיסון במהלך עונת השפעת, דוגמת ייצור-יתר של ציטוקינים, התורמים לחדירות קפילרות וכשל ריאתי.
החוקרים בחנו את התגובה של נוגדנים מנטרלים לחיסון תלת-ערכי מומת כנגד שפעת עונתית ומרכיבים אחרים במערכת החיסון. הם גם בחנו את הביטוי הגנטי והתמקדו ב-109 גנים. באופן זה, הם זיהו סמנים פרו-דלקתיים המתבטאים באופן דיפרנציאלי בנשים ובגברים.
במחקר הנוכחי הם התבססו על גישה סיסטמית לניתוח ההבדלים בין המינים במערכת החיסון בבני אדם. נתונים אלו מחזקים ומרחיבים על דיווחים קודמים, ומכוונים להשערות בנוגע להבדלים בין המינים בתגובה לחיסונים.
מחקרים קודמים זיהו הבדלים ספציפיים למין בתגובה החיסונית.
מתוצאות המחקר הנוכחי עולה כי השונות הטבעית ברמות טסטוסטרון חופשי בדם עשויות להיות אחראיות להבדלים בתגובה לחיסונים כנגד שפעת. החוקרים זיהו גם הבדלים בביטוי מספר גנים המעורבים במטבוליזם של שומנים, כולל LTA4H, חבר במשפחת Epoxide Hydrolase. הם גם זיהו קשר עם LTB4, מדיאטור שומנים לו פעילות פרו-דלקתית ואנטי-דלקתית.
החוקרים לא הצליחו לזהות גנים על כרומוזום Y המשפיעים על התגובה לחיסון.
לסיכום, ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם גוף העדויות הגדול ממחקרים בבעלי חיים לפיהם טסטוסטרון הינו הורמון המדכא את פעילות מערכת החיסון בתנאי מעבדה ומרחיבים זאת לבני אדם בתגובה לחיסון לשפעת עונתית. הם מציעים כי טסטוסטרון פועל באופן ישיר על תאי מערכת החיסון באמצעות גורמי שעתוק הקשורים בהפעלת מערכת החיסון; גורמים אלו מצידם ידכאו את הביטוי של גנים המעורבים במטבוליזם של שומנים עם פעילות מדכאת חיסון, כך שנוצרת מערכת משוב שלילי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!