מדידה שנייה של צפיפות המינראלים של העצם בתוך ארבע שנים מהמדידה הראשונה לא הביאה לשיפור משמעותי בניבוי הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים מג’וריים או שברים של הירך במדגם של גברים ונשים שלא קיבלו טיפול לאוסטיאופורוזיס.
החוקרים ערכו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שכלל 310 גברים ו-492 נשים, שעברו שתי בדיקות להערכת צפיפות המינראלים של העצם בצוואר הירך, שנערכו בין 1987-1989. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 74.8 שנים.
סך כולל של 1,766 משתתפים במחקר Framingham Osteoporosis Study שרדו בינואר 1992, כאשר החלה בדיקה שנייה להערכת צפיפות מינראלים של העצם. הם לא כללו 931 משתתפים (52.7%) שלא עברו את הבדיקה השנייה ו-33 (1.9%) עם שברי ירך שהופיעו לפני הבדיקה השנייה.
לאחר חציון מעקב של 9.6 שנים לאחר הבדיקה השנייה להערכת צפיפות המינראלים של העצם, 113 משתתפים (14.1%) אובחנו עם שבר אוסטיאופורוטי מג’ורי אחד, או יותר. בקבוצה זו תועדה שכיחות גבוהה יותר של נשים, חולים עם שבר קודם ומדד מסת גוף נמוך יותר עם צפיפות מינראלים של העצם נמוכה יותר, בהשוואה למשתתפים ללא היסטוריה של שבר אוסטיאופורוטי.
מניתוח הנתונים עלה כי מדידת צפיפות העצם השנייה הביאה לעליה של 3.9% בשיעור המשתתפים שסווגו מחדש לאחר הבדיקה השנייה כבעלי סיכון גבוה לשברי ירך ולירידה של 2.2% בשיעור החולים שסווגו מחדש כבעלי סיכון נמוך.
המדידה השנייה הביאה לסיווג מחדש של חלק קטן מהמשתתפים כבעלי סיכון גבוה לשברי ירך או שבר אוסטיאופורוטי מג’ורי, ולא ברור אם סיווג מחדש זה מצדיק את ההנחיות הנוכחיות לערוך בדיקות סדרתיות להערכת צפיפות המינראלים של העצם במרווחים של 2.2 שנים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!