מתוצאות מחקר חדש בחולי פרקינסון ללא דמנציה עולה כי למלטונין תועלת רבה בהקלה על הפרעות שינה בחולים אלו.
מדגם המחקר כלל 38 חולים עם מחלת פרקינסון, ללא דמנציה, בגיל ממוצע של 67 שנים, עם תלונות על הפרעות שינה. איכות השינה נבחנה באמצעות מדד PDSS (Parkinson’s Disease Sleep Scale) ו-ESS (Epworth Sleepiness Scale) כמו גם בדיקת שינה שנערכו בתחילת המחקר ובתומו. כמו כן, החוקרים קבעו את יעילות השינה וכן עקבו אחר מדדי LREM (REM Latency) ו-PLM (Periodic Limb Movement). כל החולים עברו בדיקות נוירו-פסיכולוגיות על-בסיס מבחן מיני-מנטל, מבחן חמש מילים, מדד HAM-D (Hamilton Scale ).
החולים חולקו לשתי קבוצות, קבוצה אחת כללה 20 חולים שטופלו במלטונין בנוסף לטיפול דופמינרגי קודם במינון של 3 מ”ג, 30 דקות לפני השינה, למשך שישה שבועות; הקבוצה השנייה כללה 18 חולים שטופלו ב-Clonazepam במינון 2 מ”ג בלילה (עם התאמה הדרגתית של המינון במהלך ארבעה שבועות מ-0.5 מ”ג).
בהשוואה למצב בתחילת המחקר, מלטונין ו-Clonazepam הפחיתו את הפרעות השינה בחולים: מדדי PDSS השתפרו מ-89.9 ל-129.5 (p=0.0001) ומ-91.0 ל-110 (p=0.03), בהתאמה. עם זאת, מדד הערכת הישנוניות במהלך היום השתפר משמעותית (מ-3.8 ל-7.3, p=0.0002) בקבוצת המטופלים ב-Clonazepam. בקבוצת המטופלים במלטונין, מדדי ישנוניות במהלך היום עמדו על 4.1 לפני הטיפול ו-4.7 לאחריו (p=0.06).
בחולים שטופלו במלטונין תועדו מדדים טובים יותר במבחן מיני-מנטל (p=0.00009), מבחן חמש מילים (p=0.009), מדד Hamilton Scale (p=0.00009) בתום תקופת המחקר, בהשוואה למטופלים ב-Clonazepam. שינויים בסך מדדי בדיקות השינה בתום שמונת השבועות, בהשוואה למדדים בתחילת המחקר, נטו לטובת קבוצת המטופלים במלטונין, עם שינויים משמעותיים במספר מדדים.
ממצאי המחקר מעידים על יעילות גבוהה של הטיפול במלטונין להקלה על הפרעות שינה בחולים עם מחלת פרקינסון, ללא דמנציה.
Zh Nevrol Psikhiatr Im S S Korsakova. 2012;112(12):26-30
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!