לאחר שיתוף פעולה בין American Association of Clinical Endocrinologists וה-American Thyroid Association פורסמו 52 המלצות מבוססות-ראיות להערכה, טיפול ומעקב אחר חולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס, במטרה לסייע לרופאים המטפלים בחולים אלו במתן הטיפול הטוב ביותר.
להלן ההמלצות החשובות ביותר עבור הרופאים המטפלים:
· מומלץ לרופאים להתייעץ עם אנדוקרינולוג בטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס ביילודים ובילדים, בנשים הרות או אלו המתכננות להרות, בחולים עם מחלות לב ובאלו עם מחלות אנדוקריניות אחרות, דוגמת מחלות של האדרנל או ההיפופיזה, כמו גם בחולים אותם קשה לשמור תחת תפקוד מאוזן של בלוטת התריס, אלו עם זפק, קשריות או שינויים מבניים בבלוטת התריס; או אלו עם תמונה חריגה של בדיקות מעבדה להערכת תפקודי תריס.
· אעפ”י שהערכת רמות TSH (Thyrotrophin Hormone) הינה בדיקת הסקר היחידה הטובה ביותר לתת-פעילות של בלוטת התריס, על רופאים להיות מודעים לכך שהבדיקה אינה מספקת להערכת חולים מאושפזים או חולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס על-רקע גורמים מרכזיים.
· הטיפול הסטנדרטי בתת-פעילות של בלוטת התריס נתפר באופן פרטני להחלפת לבותירוקסין, אין נתונים התומכים בתועלת הקלינית של תכשירים הנמכרים ללא מרשם רופא, המשווקים כתכשירים התומכים בבלוטת התריס או מעודדים את הפעילות התקינה של הבלוטה.
· שילובים של Levhothyroxine ו-Levotriiodothyronine, כולל Desiccated Thyroid, אינם מומלצים בנשים הרות או אלו המנסות להרות.
· עליה קלה בערכי TSH בקשישים עשויה להופיע כחלק מהזקנה ואינה מעידה בהכרח על תת-פעילות של בלוטת התריס.
ההנחיות מתייחסות למגוון רחב של מצבים בהם נפגשים רופאים מטפלים בטיפול בהפרעה הפוגעת במיליוני חולים ברחבי העולם, ונפוצה בעיקר בנשים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!