אבחנה של אפילפסיה מעלה את הסיכון לפתח גידול מוחי, גם שנים רבות לאחר האבחנה הראשונית (מתוך J Neurol Neurosurg Psychiatry)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של כתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry עולה כי פרכוסים מעלים את הסיכון לפתח גידול מוחי, גם שנים רבות לאחר ההופעה הראשונה.

מחקרים בעבר העלו את ההשערה כי פרכוסים עשויים להופיע זמן רב (מספר שנים) טרם גילוי של גידול מוחי. במחקר זה בדקו החוקרים את הסיכוי לאבחנה של גידול מוחי לאחר הופעה ראשונה של פרכוסים. לשם כך בדקו החוקרים רשומות רפואיות של מטופלים עם אבחנה ראשונה של אפילפסיה בשתי אוכלוסיות (אחת בגודל של כמעט 12,000 ואחת מעל 100,000 מטופלים) ובהמשך זיהו הארעות של גידול מוחי והשוו הארעות זו לזו באוכלוסיה הכללית.

החוקרים מצאו סיכון יחסי (relative risk ) של כמעט 20 (CI 95% 17.2-22.9 באוכלוסיה אחת, CI 95% 18.3-21.1 באוכלוסיה השניה) לאבחנה של גידול מוחי לאחר אבחנה של אפילפסיה יחסית לאבחנה של גידול מוחי באוכלוסיה הכללית.

הסיכון היחסי לגידול ממאיר נמצא מעל 25 בשתי הקבוצות (CI 95% 21.7-30.0 או 25.2-29.6), בעוד שהסיכון היחסי לגידול שפיר נמצא מעל 10 (CI 95% 7.38-13.6 או 9.07-11.8). הסיכון נמצא גבוה יותר במטופלים בהם האפילפסיה אובחנה בין הגילאים 15-44. הסיכון לאבחנה של גידול מוחי נשאר גבוה גם שנים לאחר האבחנה הראשונית של אפילפסיה באחת האוכלוסיות הסיכון היחסי היה 3.29 (CI 95% 1.39-6.66) לאחר 15 שנים מהאבחנה, ואילו באוכלוסיה השניה הסיכון היחסי היה 5.27 (CI 95% 3.87-7.06) לאחר 5-7 שנים מהאבחנה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי פרכוסים עשויים להוות סימן מקדים להתפתחות של גידול מוחי, גם לאחר שנים רבות. על כן, יש מקום להמשך מעקב אחר מטופלים המתייצגים עם פרכוסים חדשים. החוקרים מציינים כי אמנם חשוב להעלות את המודעות של הרופאים לעניין  הסיכון המוגבר, חשוב במקביל להמנע מלהלחיץ את המטופלים, שכן רב המטופלים עם אפילפסיה לא יפתחו גידול מוחי.

J Neurol Neurosurg Psychiatry. March, 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן