יוזמה חדשה של ה-FDA לצמצום חשיפה מיותרת לקרינה מבדיקות הדמיה

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הודיע על השקת יוזמה חדשה לצמצום חשיפה מיותרת לקרינה מ-3 סוגי בדיקות הדמיה: CT, רפואה גרעינית ופלואורוסקופיה.

מטרת התכנית היא לקדם את השימוש הבטוח ב-3 סוגי הבדיקות, לסייע לרופאים המטפלים בקבלת החלטות על הזמנת הבדיקות, ולהגביר את מודעות החולים באשר לחשיפה לקרינה במהלכן.

אנשי ה-FDA הסבירו כי בדיקות CT, רפואה גרעינית ופלואורוסקופיה חושפות את המטופלים לקרינה מייננת, שעלולה להגברי את הסיכון לממאירות. כמו כן, חשיפה לא-מכוונת לכמויות גבוהות מאוד של קרינה עלולה לגרום לכוויות עוריות, איבוד שיער וקטרקט. לדבריהם, כמות הקרינה אליה נחשפו מטופלים אמריקאים במהלך בדיקות הדמיה עלתה באופן דרמטי ב-20 השנים האחרונות, ולכן קיים צורך לצמצם את הסיכונים הכרוכים בדבר.

מדו”ח של ה- National Council on Radiation Protection and Measurements שפורסם במרץ 2009, עולה כי ב-2 העשורים האחרונים הוכפלה החשיפה לקרינה מייננת, בעיקר לאור השימוש הגובר בבדיקות CT, רפואה גרעינית ופלואורוסקופיה. ע”פ פרסום ה-FDA, 3 סוגי הבדיקות מהוות כ-26% מבדיקות ההדמיה הכרוכות בקרינה, אך אחראיות ל-89% מהחשיפה השנתית של מטופלים לקרינה מבדיקות הדמיה.

תכנית ה-FDA צפויה לפעול במספר מישורים. הראשון, שיפור הבטיחות של מכשור ההדמיה. בכוונת ה-FDA לדרוש מיצרני מכשירי ה-CT והציוד הפלואורוסקופי לספק הכשרת בטיחות לקלינאים, וכן לכלול אמצעי בטיחות במכשירים, כגון מדידת כמות הקרינה במהלך הבדיקה ותכנון התראות על כמות קרינה העולה על הכמות המתאימה לבדיקה. כמו כן, מתכננים אנשי ה-FDA תכנית בקרת איכות לבדיקות הדמיה במסגרת תכניות הביטוח Medicare ו-Medicaid, וצפויים לפרסם את רמות הקרינה הצפויות מכל בדיקת הדמיה, על מנת שהרופאים המטפלים יעריכו את הצורך בבדיקה. על הרופאים לפתח וליישם קריטריונים מתאימים לשימוש בבדיקות ההדמיה, במטרה למנוע חשיפה מיותרת לקרינה מבדיקות הדמיה לא הכרחיות.

בנוסף, בכוונת ה-FDA להגביר את מודעות המטופלים לקרינה אליה הם נחשפים במהלך בדיקות ההדמיה, באמצעות שימוש בכרטיס הדמיה רפואי, שיכלול מידע על הבדיקות שעבר כל מטופל.

לפרסום באתר ה-FDA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן