השכיחות של סיבוכים וצורך בניתוח חוזר בחולים לאחר ויטרקטומי (מתוך Archives of Ophthalmology)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון דצמבר 2009 של ה- Archives of Ophthalmology, עולה כי במהלך העשור האחרון נצפתה עלייה בשכיחות הסיבוכים והניתוחים החוזרים בחולים שעברו pars plana vitrectomy.

החוקרים כותבים כי ניתוח pars plana vitrectomy משמש כטיפול שכיח בחולים עם רטינופתיה סוכרתית, דימום לזגוגית, ניוון רשתית הקשור לגיל (AMD), זיהום או דלקת של הרשתית, טראומה ומצבים עיניים נוספים. הם מסבירים כי בתקופה האחרונה חלה התפתחות טכנולוגית בתחום, אשר סייעה לביצוע ויטרקטומי יעילה יותר ואפשרה הרחבה של האינדיקציות לניתוח.

מטרת המחקר הייתה להעריך את השפעת ההתפתחות שחלה בניתוחים אלו על בטיחות הפרוצדורה. לצורך כך בדקו החוקרים נתונים ממאגר ה-Medicare על 13,590 מטופלים בגיל 68 שנים, אשר עברו ניתוח ראשון בשנים 1994-1995, 1999-2000, או 2004-2005.

מתוצאות המחקר עולה כי לא נצפו הבדלים בשיעור הסיבוכים החמורים לאחר שנה מהניתוח בין 3 תקופות הזמן שנבדקו (5.5% בתקופה הראשונה, 4.8% בתקופה השנייה ו-4.9% בתקופה השלישית). עם זאת, החוקרים מציינים כי נצפה שיעור גבוה פי 2 של אנדופתלמיטיס (endophthalmitis) במשתתפים שחורים לעומת לבנים, אם כי ללא מובהקות סטטיסטית, וכן שיעור גבוה פי 3 של אנדופתלמיטיס במשתתפים מגזעים אחרים.

לדברי החוקרים, בניתוח נתונים על 15,326 מטופלים שעברו ויטרקטומי בשנים 1984-2003 נמצא שיעור אנדופתלמיטיס של 0.039%. לעומת זאת, שיעור האנדופתלמיטיס הכולל במחקר הנוכחי היה 0.3-0.4%, גבוה פי 10. החוקרים מוסיפים כי בשנים 1994-1995 נצפה שיעור סיבוכים לא-חמורים של 17.3% ובשנים 1999-2000 נצפה שיעור של 14.8%, לעומת שיעור סיבוכים לא-חמורים של 20% בשנים 2004-2005. השכיחים מבין סיבוכים אלו כללו בצקת של הרשתית (שהופיעה בשיעור של 7%, 5.9%, ו-9.4% בתקופות הזמן השונות, בהתאמה) וגלאוקומה (שהופיעה בשיעור של 7.8%, 6.1% ו-7.5%, בהתאמה).

החוקרים מדווחים כי נצפתה עליה בהיארעות של קרעים ברשתית מ-1% בשנים 1999-2000 ל-1.9% בשנים 2004-2005. שיעור הניתוחים החוזרים היה 22.3% בשנים 1994-1995, 30.2% בשנים 1999-2000, ו-32.3% בשנים 2004-2005.

לאור העלייה שנצפתה בשיעור הסיבוכים הלא-חמורים ובצורך בניתוח חוזר, מציעים החוקרים מספר הסברים אפשריים. הם מציינים כי עם הזמן חל שיפור ביכולת הזיהוי של מצבים שונים, ולכן אפשרי כי חלה עלייה באבחנה של סיבוכים. בנוסף, ההתפתחות שחלה בתחום מאפשרת ביצוע של ניתוחים חוזרים בקלות רבה יותר.

החוקרים מסכמים כי דרושים מחקרים נוספים על מנת להעריך מהם הגורמים לעלייה בשיעור הסיבוכים הלא-חמורים והניתוחים החוזרים, וכן להבדלי התוצאות שנצפו בין חולים מגזעים שונים.

Arch Ophthalmol 2009;127:1656-1663.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן