PML שכיח יותר עם זאבת מאשר עם מצבים ראומטיים אחרים (מתוך Arthritis and Rheumatism)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של Arthritis and Rheumatism עולה כי כאשר לויקואנצפלופתיה מתקדמת מולטיפוקאלית (Progressive Multifocal Leukoencephalopathy, PML) מתלווה למחלות ראומטיות, מדובר לעיתים קרובות יותר בזאבת (Systemic Lupus Erythematosus, SLE) מאשר במחלה ראומטית אחרת.

החוקרים מסבירים כי PML דווח בקרב חולים עם מחלות דלקתיות ראומטיות כרוניות, ויוחס באופן טיפוסי לתרופות מדכאות החיסון אשר מקבלים חולים אלו. עם זאת, הם מוסיפים, התוצאות של מחקרם הנוכחי מציעות כי SLE בפני עצמה עשויה להוות פרה-דיספוזיציה להתפתחות של PML. במחקרם זה, זיהו החוקרים 9,675 מקרים של PML, מרביתם (82.0%) בקרב חולים עם זיהום ב-HIV. בנוסף, הם מציינים כי PML הופיע כקשור בסרטן המטולוגי (8.4%) או בגידולים סולידיים (2.8%). החוקרים איתרו 92 מקרים בלבד בהם ה-PML הופיע בחולים עם מחלות ראומטיות, ומהם 43 חולים (0.44%) עם לופוס, 24 חולים (0.25%) עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA), ו-25 חולים (0.26%) עם מחלות רקמת חיבור אחרות.

לדברי החוקרים, כשנפסלו מהניתוח חולים עם גורמי סיכון אחרים להתפתחות של PML, כגון זיהום HIV וממאירות, שיעור ה-PML ל-100,000 שחרורים מבית החולים עמד על 0.2 באוכלוסיה הכללית, לעומת 4.0 בקרב חולי הלופוס, 0.4 בחולי ה-RA, ו-2 בחולים אשר שוחררו עם אבחנה של מחלת רקמת חיבור אחרת.

החוקרים טוענים כי ממצאיהם אלו מדגישים את תפקידם של מאפייני החולה בהתפתחות של PML, אשר מסבכים את המאמצים לקבוע את החשיבות של הקשרים שדווחו לאחרונה בין PML ובין טיפול בתכשירים אימונוסופרסיביים ביולוגיים חדשים יותר. לדבריהם, יש צורך בהמשך המחקר בתחום במטרה להבין טוב יותר את הפתופיזיולוגיה של PML והקשר שלו ל-SLE ולמחלות ראומטיות אחרות.

Arthritis Rheum 2009;60:3761-3765

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן