מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של Arthritis and Rheumatism עולה כי כאשר לויקואנצפלופתיה מתקדמת מולטיפוקאלית (Progressive Multifocal Leukoencephalopathy, PML) מתלווה למחלות ראומטיות, מדובר לעיתים קרובות יותר בזאבת (Systemic Lupus Erythematosus, SLE) מאשר במחלה ראומטית אחרת.
החוקרים מסבירים כי PML דווח בקרב חולים עם מחלות דלקתיות ראומטיות כרוניות, ויוחס באופן טיפוסי לתרופות מדכאות החיסון אשר מקבלים חולים אלו. עם זאת, הם מוסיפים, התוצאות של מחקרם הנוכחי מציעות כי SLE בפני עצמה עשויה להוות פרה-דיספוזיציה להתפתחות של PML. במחקרם זה, זיהו החוקרים 9,675 מקרים של PML, מרביתם (82.0%) בקרב חולים עם זיהום ב-HIV. בנוסף, הם מציינים כי PML הופיע כקשור בסרטן המטולוגי (8.4%) או בגידולים סולידיים (2.8%). החוקרים איתרו 92 מקרים בלבד בהם ה-PML הופיע בחולים עם מחלות ראומטיות, ומהם 43 חולים (0.44%) עם לופוס, 24 חולים (0.25%) עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA), ו-25 חולים (0.26%) עם מחלות רקמת חיבור אחרות.
לדברי החוקרים, כשנפסלו מהניתוח חולים עם גורמי סיכון אחרים להתפתחות של PML, כגון זיהום HIV וממאירות, שיעור ה-PML ל-100,000 שחרורים מבית החולים עמד על 0.2 באוכלוסיה הכללית, לעומת 4.0 בקרב חולי הלופוס, 0.4 בחולי ה-RA, ו-2 בחולים אשר שוחררו עם אבחנה של מחלת רקמת חיבור אחרת.
החוקרים טוענים כי ממצאיהם אלו מדגישים את תפקידם של מאפייני החולה בהתפתחות של PML, אשר מסבכים את המאמצים לקבוע את החשיבות של הקשרים שדווחו לאחרונה בין PML ובין טיפול בתכשירים אימונוסופרסיביים ביולוגיים חדשים יותר. לדבריהם, יש צורך בהמשך המחקר בתחום במטרה להבין טוב יותר את הפתופיזיולוגיה של PML והקשר שלו ל-SLE ולמחלות ראומטיות אחרות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!