מחקר חדש בקבוצה של ילדים עם פרכוסים ומנת משכל תקינה, הדגים פגמים נוירו-פסיכולוגיים הקיימים כבר בעת הופעת הפרכוסים. מהתוצאות עולה כי בילדים אלו אין פגיעה בהישגים האקדמיים, עדות לחלון מוקדם במהלך הטבעי של המחלה, בו התערבות עשויה להביא לצמצום ההשפעה על הביצועים בבית הספר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המטרה היתה להעריך את התפקוד הנוירו-פסיכולוגי וההישגים האקדמיים בעת הופעת הפרכוס הראשון, ולזהות גורמי סיכון לחסרים קוגניטיביים.
מדגם המחקר כלל 282 ילדים בגילאי 6-14 שנים, עם מנת משכל של 70 ומעלה, עם פרכוס גלוי ראשון. החוקרים ערכו השוואה בין ילדים אלו ובין 147 אחאים בריאים, תוך הערכת התוצאות במבחנים נוירו-פסיכולוגיים מקובלים ובהישגים האקדמיים, ובחנו את הקשר עם משתנים דמוגרפים וקליניים.
מהתוצאות עולה כי ב-27% מהילדים עם פרכוס אחד בלבד ובעד 40% מאלו עם גורמי סיכון תועדו חסרים נוירו-פסיכולוגיים בזמן או בסמוך להופעת הפרכוסים. גורמי סיכון הקשורים עם חסרים נוירו-פסיכולוגיים כללו פרכוסים מרובים (פרכוס שני ללא-גירוי (יחס סיכויים של 1.96)), נטילת תרופות נגד פרכוסים (יחס סיכויים של 2.27), אתיולוגיה סימפטומאטית/קריפטוגנית (יחס סיכויים של 2.15), ופעילות אפילפטיפורמית ב-EEG ראשוני (יחס סיכויים של 1.90). בילד עם ארבעת גורמי הסיכון הללו הסיכוי לחסרים נוירו-פסיכולוגיים היה גבוה פי 3.00, בהשוואה לאחיו הבריא. אפילפסיה מסוג Absence לוותה בסיכון מוגבר לליקוי נוירו-פסיכולוגי (יחס סיכויים של 2.00).
לסיכום, מתוצאות המחקר עולה כי בילדים עם מנת משכל תקינה ופרכוסים, ניתן לזהות פגמים נוירו-פסיכולוגיים בעת הופעת ההפרעה. העדר פגיעה בהישגים האקדמיים מעיד על האפשרות כי התערבות מתאימה עשויה להביא לשיפור בתפקוד בבית הספר. לאור זאת, חשוב לזהות את גורמי הסיכון ולהפנות את הילדים להערכה נוירו-פסיכולוגית בשלב מוקדם במהלך ההפרעה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!