הנחיות חדשות של WHO בנוגע לנגיף שפעת העופות (Lancet Infect Dis)

אירגון הבריאות העולמי (WHO) פירסם הנחיות פרמקולוגיות למניעה וטיפול בחולים שנדבקו בנגיף שפעת העופות, נגיף פתוגני מאוד, הגורם לתחלואה מהירה ופטאלית באוכלוסיות ציפורים רבות. ההמלצות מופיעות בגליון ינואר 2007 של The Lancet Infectious Diseases.

ההתפשטות לאחרונה של Avian Influenza A (H5N1) לעופות וציפורים, הגבירה את הסכנה לזיהום של בני אדם בנגיף זה. למרות ההסכמה הבינלאומית לאגור תרופות אנטי-ויראליות, אין הנחיות המושתות על עדויות, בנושא זה.

במטרה לעצב הנחיות מהירות לטיפול פרמקולוגי בבני אדם עם נגיף H5N1, הקים אירגון הבריאות העולמי צוות מומחים בין-מקצועי, בינלאומי, שהתבסס על גישת Grading Recommendations, Assessment, Development, and Evaluation (GRADE). הצוות התייחס ליתרונות, הנזקים, המעמסה ועלויות התערבויות במספר חולים וקבוצות חשיפה.

העדויות בבסיס כל ההמלצות סווגו כנמוכות מאוד, מאחר שהתבססו על מספר קטן של דיווחי מקרים של חולים עם H5N1, אקסטרפולציה ממחקרים פרה-קליניים ומחקרים באיכות גבוהה של אינפלואנזה עונתית.

מעט בגלל חומרת המחלה, המומחים הציגו המלצות חזקות לטיפול בחולי H5N1 ב-Oseltamivir ולהשתמש במעכבי Neuroaminidase כטיפול מניעתי באוכלוסיות בסיכון גבוה לחשיפה.

הופעת תתי-זנים חדשים אחרים של Influenza A, עם פוטנציאל פנדמיה, או שינויים בפתוגנזה של זני H5N1, תדרוש עדכון של ההנחיות הללו ואנשי WHO יעקבו מקרוב אחר הנושא. מבין כל נגיפי Influenza A הקיימים בציפורים, H5N1 אחראי לחשש הגדול ביותר בנוגע לבריאות הציבור, מאחר שגרם לזיהומים חמורים וקטלניים בבני אדם, עם שיעורי תמותה הנעים מ-33% ועד למעלה מ-50%, מההתפרצות הראשונה הידועה בהונג-קונג בשנת 1997. התפשטות H5N1 בעופות וציפורים במדינות רבות, הגבירה את החשש בנוגע לסיכון המוגבר של מעבר הנגיף לבני אדם.

בשנת 2004 פירסם אירגון הבריאות העולמי הנחיות ביניים בנוגע לשימוש בתרופות אנטי-ויראליות כנגד H5N1, שעודכנו בשנת 2005, ולוו בהסכמה בינלאומית בנוגע לאגירת תרופות אנטי-ויראליות, שישמשו במקרה של פנדמיה. ההנחיות המלאות מבוססות על המצב הנוכחי עם מקרים ספורדים של הדבקות בני אדם ובני משפחתם, ואינן חלות במקרה של פנדמיה.

השאלות הקליניות בהן דן צוות המומחים:

  • האם יש להשתמש ב-Oseltamivir, Zanamivir, Amantadine ו/או Rimantadine לטיפול או מניעה?

  • האם יש להשתמש ב-Ribavirin, קורטיקוסטרואידים, אימונוגלובולינים ו/או Interferon לטיפול?

  • האם יש להשתמש באנטיביוטיקה רחבת-טווח לטיפול בדלקת ריאות משנית?

  • בכדי לענות על השאלות הללו, ההנחיות כוללות טבלה עם המינונים המומלצים ומשך הטיפול והמניעה במקרים של הדבקת בני אדם בנגיף H5N1, בקבוצות גיל שונות. הטיפולים המומלצים כוללים את –Oseltamivir, Zanamivir, Amantadine ו-Rimantadine כאמצעי טיפול ומניעה.

    בכדי לקבוע באילו מקרים יש לבחור בטיפול מניעתי, המומחים הגדירו קבוצות בסיכון גבוה לחשיפה כבני בית או בני משפחה במגע קרוב עם אדם החשוד או אובחן עם זיהום H5N1, בשל החשיפה האפשרית לגורם סביבתי או עוף, וכן חשיפה לאדם החולה. קבוצות בסיכון בינוני הוגדרו כאלו שאינם מוגנים ובאים במגע ישיר קרוב מאוד עם בע”ח נגוע או מת, או לעופות הקשורים ישירות במקרים של הדבקת בני אדם, אלו המעורבים במגע עם בע”ח חולים או דה-קונטמינציה של בע”ח נגועים או תנאים סביבתיים, ללא שימוש הולם בציוד להגנה אישית, ואנשי מערכת הבריאות הבאים במגע עם חולים (חשודים או מאובחנים) או דגימות המכילות את הנגיף.

    מאחר שהנסיבות עשויות להשתנות במהירות, יש מקום להתייחס לקבוצות בסיכון גבוה וסיכון בינוני כקבוצה אחת כאשר שוקלים טיפול מניעתי.

    במצבים בהם לא מדובר בפנדמיה, ההמלצות לטיפול בחולים עם אבחנה משוערת או ודאית של זיהום ב-Influenza A (H5N1) הן כדלקמן:


    • מתן טיפול ב-Oseltamivir מוקדם ככל הניתן (המלצה חזקה)

    • הרופאים צריכים לשקול מתן Zanamivir (המלצה חלשה)

    • במידה ומעכבי Neuroaminidase זמינים לטיפול, אין לבחור ב-Amantadine לבדו כטיפול קו ראשון (המלצה חזקה)

    • אם מעכבי Neuroaminidase אינם זמינים, ובעיקר אם משערים או יודעים כי הנגיף רגיש לטיפול, הרופאים צריכים לבחור ב-Amantadine כטיפול קו ראשון (המלצה חלשה)

    • במידה ומעכבי Neuroaminidase זמינים לטיפול, ובעיקר אם משערים או יודעים כי הנגיף רגיש לטיפול, ניתן לשקול טיפול משולב במעכבי Neuroaminidase עם מעכבי M2 (המלצה חלשה). יש לעשות זאת רק בהקשר של איסוף נתונים פרוספקטיבי.

    • קבוצות בסיכון גבוה צריכות לקבל טיפול מניעתי ב-Oseltamivir, במשך 7-10 ימים לאחר החשיפה האחרונה הידועה (המלצה חזקה).

    • בקבוצות בסיכון בינוני יש לתת טיפול מניעתי ב-Oseltamivir, במשך 7-10 ימים לאחר החשיפה האחרונה הידועה (המלצה חלשה)

    • בקבוצות בסיכון נמוך ככל הנראה אין מקום לתת טיפול מניעתי ב-Oseltamivir (המלצה חלשה)

    המלצות נוספות עוסקות בגישה המניעתית והטיפולית באמצעות תרופות אחרות ובקבוצות ספציפיות, כולל נשים הרות.

    המחסום הגדול ביותר ליישום המלצות אלו נובע מהזמינות המוגבלת של מעכבי Neuraminidase, והעדר נתונים אודות עמידות הנגיפים. הופעת תתי-זנים חדשים של Influenza A, או שינוי בפתוגנזה או בהדבקה של זני H5N1, זמינות טיפולים תרופתיים חדשים, או נתונים חשובים ממחקרים קליניים, ידרשו עדכון של ההנחיות הללו. לאור הפוטנציאל לשינויים מהירים בכל הנוגע לשפעת העופות, אירגון הבריאות העולמי ימשיך לעקוב אחר גורמים אלו, לפני החלטה באם לשנות או לעדכן את ההנחיות הללו.

    Lancet Infect Dis. 2007;7:21-31.

    לידיעה במדסקייפ

    תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

    האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

    מקור: Journal of Clinical Medicine
    פרופ' שחף שיבר
    פרופ' שחף שיבר
    אין תגובות|14/09/2025

    אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

    מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

    מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

    מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|05/09/2025

    ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

    הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

    הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

    מקור: Stroke
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|05/09/2025

    התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

    טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

    טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

    מקור: Stroke
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|02/09/2025

    המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן