עירוי דם במהלך אישפוז לצורך CABG קשורים לסיכון גבוה יותר לזיהום ותמותה (American Heart Journal)

מחקר חדש המוצג ב-American Heart Journal מראה כי מטופלים אשר קיבלו עירוי דם במהלך אישפוז בשל ניתוח מעקפים (CABG) הם בסיכון גבוה יותר לפתח זיהומים לאחר הניתוח, וכן הם בסיכון גבוה יותר למוות מאשר מטופלים שלא קיבלו עירוי דם.

החוקרים טוענים שנתונים אלה יכולים לשפוך אור על הסיבה מדוע נשים במצב גרוע יותר לאחר ניתוח מעקפים מאשר גברים, שכן נשים מקבלות יותר עירויי דם מאשר גברים, בעיקר בגלל רמות המוגלובין או המטוקריט נמוכות יותר.

המחברים מציינים שהסיכון לזיהומים שונים מעירויים הוא נמוך, אך לויקוציטים זרים בדם התורם עשויים לפגוע במערכת החיסונית של הניתרם. מטופלים המקבלים דם ללא הפחתת לויקוציטים הם בסיכון גבוה יותר לזיהומים אחר ניתוחיים ולכשל איברים. מדינות רבות, לרבות ארה”ב, מאמצות מדיניות של צימצום לויקוצטים של דם אלוגני (המתקבל ממס’ תורמים עם אותו סוג דם).

מכיוון שנשים מקבלות איפוא יותר מנות דם מאשר גברים, בעיקר כיוון שההחלטה לביצוע עירוי מבוססת על רמות המוגלובין או המטוקריט, שנמוכות יותר אצל נשים, החוקרים החליטו לבחון את האפקט של העירוי על זיהומים ותמותה ב-9,218 מבוטחי בריאות, מעל גיל 65, במישיגן אשר עברו CABG בשנים 1997-98 .

בסה”כ נשים היו בסיכוי גבוה יותר לקבל עירוי, ללא קשר למידת הדחיפות של הפרוצדורה. לאחר התאמת גיל, גזע, תחלואה נלווית ומידת הדחיפות של הטיפול, נשים היו בסיכוי של פי 3.4 לקבל עירוי דם מגברים.

נשים שקיבלו עירוי היו בסיכוי של פי 2.8 לפתח זיהום בהשוואה לכאלה שלא קיבלו, כשהסיכון עלה בקשר ישיר לכמות מנות הדם שהתקבלה.

החוקרים מצאו שהסיכון לזיהום ותמותה הקשור למין הנשי היה 19.6% ו-13.6% אך אלו לא היו מובהקים סטטיסטית לאחר התאמה לסטטוס קבלת עירוי דם. בסה”כ 9% מהנשים ו-6% מהגברים נפטרו תוך 100 ימים מהניתוח, כאשר אלה שקיבלו עירוי היו בסיכון של פי 5.6 למות תוך 100 יום, בהשוואה לאלה שלא קיבלו עירוי.  

המחברים מציינים שהקשר בין עירוי דם אלוגני וזיהום הוא מעורר מחלוקת, כאשר יש הסבורים שהגורמים למתן העירוי הם למעשה גם הגורמים היכולים להסביר את הסיכון המוגבר לזיהום ותמותה. עם זאת הם מציינים שהתלות במינון העירוי, התמיכה ממחקרים בחיות והידע באשר למכנזים הפעולה של העירוי והקשר התיאורטי לזיהום, מחזקים את מסקנתם שקיים קשר אמיתי בין עירוי לפני ניתוח לסיכון לזיהומים.

החוקרים מציעים לבצע הערכה של הסיכון והתועלת של שימוש במרכיבי דם לא מופחתי לויקוציטים וכן לשקול חלופות, בעיקר לנשים אשר מקבלות עירויי דם באופן לא פרופורציונלי בזמן האישפוז.

Am Heart J 2006; 152:1028-1043.

לדיווח במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן