ממחקר חדש, שהוצג בכנס השנתי של American Society of Anesthesiologists, עולה כי לאור השכיחות העולה של אי-ספיקת כליות, לאחר ניתוחי מעקפים (CABG), נראה כי שיטות המניעה הקיימות אינן יעילות דיו, כפי שסברו בעבר.
החוקרים סרקו את מאגר הנתונים מ-Nationwide Inpatient Samples, במטרה לזהות את החולים שעברו ניתוחי מעקפים בין 1988 ו-2003. מאגר הנתונים כולל נתונים אודות למעלה משמונה מליון חולים, בלמעלה מאלף בתי חולים בארה”ב. החוקרים זיהו 5,086,021 חולים שעברו CABG, 185,281 (3.64%) אובחנו עם אי-ספיקת כליות לאחר הניתוח. שכיחות אי-ספיקת כליות חריפה עלתה מ-1.5% בשנת 1988 ל-7.2% בשנת 2003. לצד נתונים אלו, מצאו החוקרים כי חלה ירידה בשיעורי התמותה בעקבות אי-ספיקת כליות חריפה בחולים אלו, מ-47% בשנת 1988 ל-19% בשנת 2003.
לדברי החוקרים, הם זיהו עליה משמעותית בשכיחות אי-ספיקת כליות חריפה לאחר CABG, אך ייתכן כי הדבר נובע מהשינויים בהגדרת אי-ספיקת כליות. נראה כי אבחנת אי-ספיקת כליות עברה תהליך ליברליזציה, וכוללת שינויים קטנים יותר ברמת קריאטינין מבעבר, דבר שיוביל לעליה במספר המקרים המאובחנים. אבל גם לאחר תיקנון ל-30 תחלואות נלוות, שכיחות אי-ספיקת כליות עדיין נותרה בעליה (ל-5.8%). לכן נראה כי הרחבת הקריטריונים לאבחנה אינה הסיבה היחידה לעליה בשכיחות, וכי מדובר בממצא בעל חשיבות אמיתית. חולים המפתחים אי-ספיקת כליות חריפה לאחר ניתוח מעקפים, נותרים בבית החולים לתקופה ארוכה הרבה יותר (20 ימים בממוצע, בהשוואה ל-5 ימים בחולים לאחר CABG, ללא סיבוכים), וכתוצאה מכך, העלויות בחולים המפתחים אי-ספיקת כליות חריפה, גבוהות בהרבה. למרות ניסיונות שונים לפתח שיטות לצמצום הבעיה, לא חל שיפור בנושא, ונראה אף כי חלה החמרה.
מספר שינויים הוכנסו לטיפולי CABG, במטרה להפחית את הסיכון לאי-ספיקת כליות חריפה, בחולים המצויים בסיכון גבוה. בין השינויים נכללים ניתוחים ללא-משאבה, מעקב צמוד אחר הטמפרטורה במהלך ניתוח המעקפים, הידרציה בכדי לשמור על זרימת הדם לכליות, וכדומה. אך מהתוצאות הנוכחיות נראה כי לאמצעים אלו אין השפעה משמעותית.
החוקרים מאמינים כי יש להגביר את תשומת הלב לבעיה של אי-ספיקת כליות חריפה לאחר CABG, ולמרות הירידה בשיעורי התמותה לאחר האבחנה, 19% מהחולים עדיין נפטרים כתוצאה מכך. הם מאמינים כי יש להתמקד במניעה וזיהוי טוב יותר של החולים בסיכון גבוה לאי-ספיקת כליות, ולמצוא דרכים טובות יותר להגן על הכליות במטופלים אלו. ייתכן שיש לערוך בדיקות גנטיות בכדי לזהות את החולים הללו, ודרוש טיפול תרופתי טוב יותר בכדי להגן על הכליות במהלך הניתוח.
המנגנון בו ניתוח מעקפים מביא להתפתחות אי-ספיקת כליות חריפה, אינו ידוע בוודאות, אך ככל הנראה משתתפים בתהליך גורמים רבים, כולל מצב דלקתי המתפתח בעקבות הניתוח, הירידה בלחץ הדם ובזרימת הדם לכליות, ניתוק תסחיפים מהאאורטה במהלך הניתוח, שעשויים להשתקע בכליות, ונטיה גנטית. יש לקחת בחשבון את כל הפקטורים הללו, בעת ביצוע ניתוח מעקפים, בכדי לצמצם את הסיכון לאי-ספיקת כליות חריפה.
קשה לטפל בחולים המפתחים אי-ספיקת כליות חריפה לאחר CABG, וגם עלויות הטיפול בחולים אלו גבוהות יותר, מאחר שהם נותרים זמן רב ביחידות טיפול נמרץ. סה”כ, החוקרים סבורים כי אי-ספיקת כליות חריפה אינה נתפסת כבעיה גדולה, אך מהנתונים עולה כי מדובר בבעיה בעלת חשיבות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!