הסרה כירורגית של תסחיף כטיפול ב- RAO

ממחקר חדש עולה, כי הסרה כירורגית של תסחיף  הינה שיטה יעילה ובטוחה לטיפול בחסימה של העורק הרטינלי (RAO= retinal artery occlusion).

מטרת המחקר הייתה להעריך את התוצאות האנטומיות, ואת הבטיחות והיעילות הפונקציונאלית של הניתוח להסרת תסחיף בטיפול ב- RAO.

במסגרת המחקר מחקר נכללו 7 חולים, שסבלו מ- RAO במשך פחות מ-36 שעות. כל העיניים עברו כריתת זגוגית דרךpars plana וחתך אורכי בקיר הקידמי של הארטריולה החסומה בניסיון להסיר את התסחיף. התוצאות נקבעו באמצעות בדיקת חדות ראייה ורה-פרפוזיה בעורקיק, שנמדדה ע”י אנגיוגרפיה פלורוסצנטית.

הסרה כירורגית של התסחיף הושגה בשישה מתוך שבעת החולים (87.5%), חדות הראייה השתפרה מממוצע של 20/400 (טווח: תנועות ידיים 20/25) ל-20/40 (טווח: תנועות ידיים 20/25), ורה-פרפוזיה של הכלי החסום אוששה ע”י אנגיוגרפיה ב-4 מתוך ששת החולים בהם התסחיף הוסר בהצלחה.

לסיכום, הסרה כירורגית של תסחיף בעורק הרטינלי נראית יעילה ובטוחה כטיפול ב- RAO, אך יש צורך במחקר קליני מבוקר ואקראי על-מנת לספק עדות מבוססת לתפקידה של התערבות זו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן