ממחקר חדש שהוצג בכנס ה-42 של European Association for the Study of Diabetes עולה כי אבחנת סוכרת מסוג 2 לפני גיל 50, מנבאת מהלך פרוגרסיבי יותר של המחלה, בהשוואה לאבחנה בגיל מבוגר יותר.
החוקרים טוענים כי הרעיון למחקר עלה כאשר מחקרים קודמים מצאו עליה פרוגרסיבית ברמות HbA1c עם הזמן בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, למרות שיטות טיפול שונות.
במחקר הנוכחי החוקרים רצו לזהות גורמים לא-גנטיים המשפיעים על העליה הרציפה ברמות HbA1c. הם עקבו אחר 1209 חולי סוכרת מסוג 2, במשך 7 שנים לאחר האבחנה.
רמות HbA1c השתפרו במהלך השנה הראשונה לאחר האבחנה מ-7.6% ל-6.3% (p=0.0001). במהלך 6 השנים שלאחר מכן, רמות HbA1c עלו באופן פרוגרסיבי מ-6.3% ל-7.0%.
משך הזמן הממוצע עד להתחלת טיפול אינסולין עמד על 2.5 שנים. לאחר 7 שנים, 47% מהמשתתפים במחקר טופלו באינסולין.
מבין הפקטורים הלא-גנטיים שנבדקו, גיל בעת האבחנה הראה את ההשפעה המשמעותית ביותר על שינויי רמות HbA1c עם הזמן. בחולים שאובחנו לפני גיל 50, זוהתה עליה תלולה יותר ברמות HbA1c, בהשוואה לאלו שאובחנו לאחר גיל 50 (p=0.001).
החוקרים מצאו קשר בין העליה ברמות HbA1c בחולים שאובחנו לפני גיל 50 ובין הפרעה לתפקוד תאי ביתא, אך לא עם HOMA, מין, BMI בעת האבחנה או מוצא אתני (סקנדינבים או לא-סקנדינבים).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!