Amlodipine טוב יותר מ-Lisinopril במניעת שבץ בחולים עם סיכון גבוה (מתוך Hypertension)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של Hypertension, עולה כי בחולים עם יתר לחץ דם וסיכון גבוה, טיפול ב- amlodipine (חוסם תעלת סידן) מוריד את הסיכון לשבץ ולתוצאות נוספות בלתי רצויות בהשוואה לשימוש ב- lisinopril (מעכב ACE).

בניגוד לכך, החומרים היו קשורים עם סיכונים דומים לאירועים קורונרים ו- lisinopril היה קשור לסיכון נמוך יותר לאי ספיקת לב. גזע ומין השפיעו על חלק מהקשרים.

המחקר התבסס על ניתוח מידע ממחקר ALLHAT (Antihypertensive and Lipid-Lowering Treatment to Prevent Heart Attack Trial). במחקר השתתפו 18,102 נבדקים, שחולקו רנדומאלית לקבל amlodipine או lisinopril, כאשר תקופת המעקב הממוצעת הייתה 4.9 שנים.

שתי התרופות לא היו שונות משמעותית בנוגע למשתנה העיקרי, התרחשות של מחלת לב פטלית או MI לא פטלי. בנוסף לכך, שיעורי התמותה מכל הסיבות, מחלת כליה בשלב סופני וסרטן היו דומים בין 2 הקבוצות.

Amlodipine  היה קשור לשיעורי שבץ נמוכים יותר בהשוואה ל- lisinopril, אך רק בנבדקים שחורים ובנשים. מחלה קרדיווסקולרית משולבת, דימום ממערכת העיכול ואנגיואדמה גם היו פחות נפוצים בקרב הנבדקים, שטופלו ב- Amlodipine, בעוד שאי ספיקת לב היה יותר נפוץ. מחלה קרדיווסקולרית בנקודת ההתחלה לא השפיעה משמעותית על הקשרים, שנצפו.

במאמר מערכת נלווה נכתב כתגובה כי המחקר הנוכחי שם סוף מוחלט למה שהיה נקרא המחלוקת של חוסמי תעלות סידן, שפרחה במשך יותר מעשור. רק מחקרים רנדומאליים מספקים עדות חזקה מספיק כדי להיות יעילים בטיפול בחולים עם יתר לחץ דם, שכיום מייצגים בין 20 ל-30% מאוכלוסיית העולם, פרופורציה העשויה לעלות במהלך העשורים הבאים.

Hypertension 2006;48:359-361,374-384

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן