האם הצבת תומכנים בעורקי הצוואר והתקני הגנה מתסחיפים מצמצמים את שכיחות נגעים חדשים במוח? (Stroke)

ממחקר חדש עולה כי התקנים להגנה על המוח, המונעים מעבר שיירי תסחיפים לכלי הדם במוח במהלך הצבת תומכן בעורקים הקרוטידים, מצמצמים באופן משמעותי את שכיחות נגעים חדשים במוח, המזוהים בהדמיית DWI (Diffusion Weighted Imaging).

החוקרים ביצעו DWI מיד לפני ביצוע אנגיופלסטיקה קרוטידית עם הצבת תומכן, עם הגנה (n=67) או ללא הגנה (n=139), ובתוך 48 שעות לאחר הפעולה.

החוקרים מצאו כי שיעור החולים עם נגע חדש באותו צד בבדיקת DWI, היה נמוך משמעותית לאחר הצבת תומכן בקרוטידים עם התקן הגנה, בהשוואה לביצוע הפרוצדורה ללא הגנה (49% לעומת 67%, p<0.05).

מספר הנגעים החדשים באותו צד היה נמוך משמעותית לאחר הצבת תומכן בקרוטידים עם הגנה, בהשוואה לביצוע הפרוצדורה ללא הגנה (P<0.05). מרבית הנגעים החדשים היו אסמפומטים, ובעלי קוטר קטן מ-10 מ”מ.

החוקרים לא מצאו קורולציה סטטיסטית בין שכיחות או מספר הנגעים החדשים במוח ובין סוג ההתקן ששימש להגנה, דרגת ההיצרות, ונוכחות היצרות בצד הנגדי.

כמו כן, החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בתוצאות הקליניות (שבץ או תמותה בתוך 30 יום), בין חולים שעברו את הצבת התומכן בקרוטידים עם או בלי התקן להגנה על המוח (7.5% לעומת 4.3%, לא משמעותי).

עם זאת, מספר הנגעים החדשים ב-DWI היה גדול יותר באופן משמעותי בחולים שפיתחו שבץ, בהשוואה לאלו שלא פיתחו שבץ (p<0.01).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הישנות תכופה של נגעים חדשים במוח לאחר הצבת תומכן בעורקי הצוואר, כמו גם הקורולציה החזקה עם התוצאות הקליניות, מציבים דגש על חשיבות בדיקת DWI להערכה כמותית של נזק איסכמי לאחר אנגיופלסטיקה קרוטידית עם הצבת תומכן.

Stroke 2006;37:2312-2316.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן