אין מקום לכלול בדיקה ל-SCADD כחלק מבדיקות הסקר ביילודים (JAMA)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי SCADD (Short Chain Acyl-coenzyme A Dehydrogenase Deficiency) שכיחה יותר מכפי שסברו, אך אינה עונה בשלב זה על הקריטריונים להכללתה כחלק מתכנית בדיקות הסקר ביילודים.

עד כה דווח על 22 מקרים של SCADD בלבד, הפרעה מטבולית אוטוזומלית רצסבית, היכולה לגרום לעיכוב בהתפתחות, אפילפסיה ובעיות אחרות. בדיקות סקר ל-SCADD נכללות בתכנית להרחבת בדיקות הסקר ביילודים ברוב מדינות ארה”ב ואוסטרליה.

החוקרים בדקו באופן רטרוספקטיבי 31 מטופלים הולנדים שאובחנו עם SCADD בין 1987 ו-2006 ו-8 קרובי משפחה של חולי SCADD. הם מצאו כי השכיחות בזמן הלידה עמדה על לפחות 1/50,000, שכיחות גבוהה יחסית שכן סברו כי SCADD היא מחלה נדירה.

מרבית החולים אובחנו לפני גיל 3 שנים, עם תסמינים לא-ספציפיים, לרוב זמניים וללא סיבוכים. התסמינים השכיחים כללו עיכוב התפתחותי, אפילפסיה, הפרעות התנהגות והיפוגליקמיה.

החוקרים לא מצאו קשר בין גנוטיפ SCADD ופנוטיפ, ו-8 מ-8 קרובי המשפחה לא פיתחו כלל תסמינים. החוקרים מציינים גם כי ב-5 מ-31 החולים נעשתה אבחנה נוספת במהלך תקופת המעקב, שככל הנראה היתה האחראית לסימנים ולתסמינים.

מהמחקר עולה כי SCADD עשוי להופיע ללא משמעות קלינית והאבחנה אינה צריכה למנוע בדיקות מלאות לגורמים אפשריים אחרים לתסמינים.

מאחר ש-SCADD אינה עונה על הקריטריונים המג’וריים לבדיקות סקר ביילודים, כולל העדר חשיבות קלינית בחולים רבים, וכן לא ניתן להבחין בין פרטים חולים ולא-חולים, ומכאן שאין מקום להכניסה כחלק מתכנית בדיקות הסקר ביילודים בשלב זה.

במאמר מערכת נכתב כי בעוד שהמחקר מספק מידע שימושי בנושא SCADD, הוא אינו מספק די מידע המאפשר לוותר על בדיקת SCADD כחלק מבדיקות הסקר ודרושים מחקרים ארוכי טווב המשווים בין ילדים שאובחנו בעקבות בדיקות סקר כיילודים אל מול ילדים שאובחנו בעקבות הקליניקה.

בנוסף למבחני מעבדה ומבחנים גנטיים, מחקרים ארוכי טווח צריכים לכלול מדדים אוביקטיביים של התוצאות, דוגמאת גדילה, מצב תזונתי, בריאות גופנית, מספר אישפוזים, מספר ביקורים בחדר מיון, רמות אינטליגנציה, הישגים אקדמיים, מאפיינים התנהגותיים, התפתחות שפה וכישורים מוטריים.

רק באמצעות מחקר מקיף, ארוך טווח, ניתן להפוך תכנית סקר ביילודים אוניברסלית ורציונלית למציאות.

JAMA 2006;296:943-952,993-995.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן